אטלנטה הוקס - הכנה לעונת 2026-27

אטלנטה הוקס נכנסת לעונה החדשה עם כוכב חדש שהגיע משום מקום, מגן עלית צעיר ושאלה מרכזית אחת: איך נראית קבוצה שבנתה את עצמה במשך כמעט עשור סביב טריי יאנג, אחרי שהיא נפרדה ממנו? בעונה שעברה אטלנטה קפצה ל-46 ניצחונות וחזרה לפלייאוף, אבל נעצרה בסיבוב הראשון מול ניו יורק - הקבוצה שבסוף זכתה באליפות. באמצע העונה היא העבירה את יאנג לוושינגטון תמורת סי ג'יי מקולום וקורי קיספרט, ופינתה מקום לג'יילן ג'ונסון להפוך לכוכב-העוגן החדש. במדריך הזה נעבור על הסגל, מה השתנה בעונה שעברה ובדראפט, החוזקות והחולשות, מצב תקרת השכר, ולמה כדאי לעקוב דווקא אחרי הדירוג ההגנתי של הקבוצה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 26 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מה קרה לאטלנטה בעונה הקודמת?

אטלנטה הוקס סיימה את עונת 2025/26 עם מאזן 46-36 ומקום שישי במזרח - שיפור משמעותי אחרי שהעונה שקדמה לה הסתיימה מחוץ לפלייאוף (Play-In בלבד). האירוע הגדול של העונה קרה בינואר 2026: טריי יאנג, הכוכב שהוביל את הקבוצה כמעט עשור, הועבר לוושינגטון תמורת סי ג'יי מקולום, קורי קיספרט ותוספות נוספות. הקבוצה לא קרסה אחרי הטרייד - להפך, ג'יילן ג'ונסון לקח את ההגה ההתקפי וסחב את הקבוצה לפלייאוף, שם היא נעצרה בסיבוב הראשון מול ניו יורק (2-4) - הקבוצה שהמשיכה וזכתה באליפות.

התקפתית, אטלנטה הייתה קבוצה מהירה וסבירה: דירוג התקפה של 116.1 (מקום 14 בליגה), בזכות אחד מהקצבים המהירים בליגה (Pace 101.7). ההגנה הייתה בחצי העליון - דירוג הגנתי של 113.7, מקום 9, עם מגינים איכותיים כמו דניאלס - אבל לא ברמה של קבוצות הצמרת, ומול ניו יורק, האלופה, זה לא הספיק.

סגל אטלנטה לקראת עונת 2026-27

הליבה מתבססת סביב שלושה שחקנים צעירים שגדלו יחד בקבוצה (ג'ונסון, דניאלס, אוקונגוו), עם תגבור ותיק מהטרייד של ינואר ושלושה בחירות מהדראפט האחרון:

הכוכב הגדול של אטלנטה: ג'יילן ג'ונסון

ג'יילן ג'ונסון (24, פורוורד) עשה בעונה שעברה את הקפיצה שהקבוצה חיכתה לה: 22.5 נקודות, 7.9 אסיסטים ו-10.3 ריבאונדים בממוצע - כמעט דאבל-דאבל עם נפח חלוקה נדיר לשחקן בעמדתו. הוא רבגוני בצורה יוצאת דופן: מהיר בטרנזישן, פיזי בצבע, ויכול לשמש כמעין רכז-פורוורד כשהכדור בידיו.

הבעיה העיקרית שלו היא ההיסטוריה הרפואית - קרע בלברום בכתף השמאלית באמצע ינואר 2025 עצר אותו ל-35 משחקים וכלל ניתוח. השאלה המרכזית לקראת 2026-27 היא לא הכישרון שלו, אלא אם הוא יצליח לשמור על רציפות משחקים לאורך עונה שלמה.

הוא חתם על הרחבה של 4 שנים ו-132 מיליון דולר, ומרוויח העונה 33 מיליון דולר. עם טריי יאנג מחוץ לתמונה, ג'ונסון הוא עכשיו באופן רשמי הכוכב-העוגן של אטלנטה - וגם היוצר הראשי שלה.

השחקנים המובילים של אטלנטה

דייסון דניאלס (22, גארד) הוא אחד ממגני נקודת ההתקפה הטובים בליגה - ידיים מהירות שהניבו 3.0 חטיפות בממוצע בעונת 2024/25, מהגבוהים בליגה, לצד 12.0 נקודות, 3.5 אסיסטים ו-6.8 ריבאונדים בעונה שעברה. היעילות ההתקפית שלו עדיין משתפרת, אבל ההגנה שלו כבר ברמה עילית בגיל כה צעיר.

ניקיל אלכסנדר-ווקר (27, גארד) ניצל את הפינוי שיצרה עזיבת יאנג וקפץ ל-20.8 נקודות בממוצע בעונה שעברה - עלייה חדה מ-9.4 בעונה שקדמה לה במינסוטה. מגן כנף רב-תכליתי שהפך גם ליוצר משחק משני אמין.

זכריה ריזאשה (20, פורוורד), הבחירה הראשונה של אטלנטה בדראפט 2024 ובחירה 1 ראשונה בתולדות המועדון, נכנס לעונה השלישית שלו אחרי שיפור ל-9.6 נקודותבממוצע בעונה השנייה (לעומת 8.9 כרוקי). עם זרועות של 218 ס"מ ותפקיד תומך שהולך וגדל, השנה הזו קריטית להראות התקדמות אמיתית לקראת תפקיד ליבה עתידי.

אוניקה אוקונגוו (24, סנטר) הוא העוגן ההגנתי בצבע - מגן חישוק ניתן להחלפה שסיפק 13.0 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-1.1 חסימות בעונה שעברה. הוא חתם על הרחבה של 4 שנים ו-66 מיליון דולר, ומרוויח 16.5 מיליון העונה.

אפשר לראות שהליבה של אטלנטה צעירה ומאוזנת: מגן היקף, כנף, פורוורד צעיר וסנטר הגנתי. מה שחסר הוא שחקן שמסוגל לשלוט בקצב ההתקפה ברגעים קשים, וההתפתחות של השחקנים הצעירים תקבע אם הקבוצה תוכל להתקרב לצמרת המזרח.

אילו שינויים ביצעה אטלנטה בקיץ?

המהלך הגדול ביותר בעונת אטלנטה כבר קרה - לא בקיץ, אלא בינואר 2026, כשהקבוצה העבירה את טריי יאנג לוושינגטון תמורת סי ג'יי מקולום וקורי קיספרט. זה היה הפרידה ממנהיג הקבוצה כמעט עשור, אבל גם החלטה שנתנה לג'ונסון ולאלכסנדר-ווקר מקום לגדול לתוך תפקידי יצירה גדולים יותר.

בדראפט 2026

אטלנטה בחרה שלושה שחקנים: קינגסטון פלמינגס (בחירה 8) - רכז עם ראייה התקפית עילית ויחס אסיסטים-איבודים גבוה; זובי אג'יופור (בחירה 23) - מגן חישוקים עילית שנבחר לשחקן ההגנה של השנה בליגת ה-Big East; והנרי ויסאר (בחירה 52, הגיע בטרייד מהקליפרס) - סנטר אסטוני נדיר שקולע גם משלוש (42.6% בקולג').

מבין השחקנים הקיימים, ג'וק לנדייל חתם מחדש בחוזה שנה אחת כדי לספק עומק בעמדת הסנטר, ואהרון וויגינס הצטרף כתגבור זריקה ברוטציית האגף.

מה החוזקות של אטלנטה?

• ג'יילן ג'ונסון ברמת כוכב - יוצר-פורוורד רבגוני שכבר עכשיו מספק כמעט דאבל-דאבל עם נפח חלוקה נדיר לעמדתו.
• דניאלס כמגן עלית - אחד ממגני נקודת ההתקפה הטובים בליגה, כבר בגיל 23.
• עומק ניסיון חדש - מקולום וקיספרט מוסיפים ניסיון פלייאוף ואיזון קליעה שהיה חסר בסגל הצעיר.
• קצב התקפי מהיר - Pace של 100.4, מהמהירים בליגה, מנצל את האתלטיות של הליבה הצעירה.

מה החולשות של אטלנטה?

• התקפה בינונית - דירוג התקפי של 116.1 (מקום 14) אחרי שהקבוצה העבירה את יאנג, ובלי יוצר-על שיפצה על כך, למרות הכישרון ההגנתי האישי של דניאלס ואוקונגוו.
• חוסר יוצר-על מוכח - בלי יאנג, אין בסגל שחקן עם רקורד ארוך של יצירת סל עצמאי ברמת כוכב-על.
• סיכון בריאותי בליבה - ג'ונסון הפסיד 35 משחקים בעונה שעברה עקב פציעת כתף, ומקולום בן 34 עם היסטוריית פציעות ריאה.
• תלות בהתפתחות צעירים - ריזאשה ופלמינגס עדיין בתחילת דרכם, ורוב ההימור על העתיד תלוי בקצב ההתפתחות שלהם.

מה אטלנטה צריכה לעשות כדי להשתפר?

הבעיה המספר אחת של אטלנטה היא לא כספית - היא היכולת לעבור מהחצי העליון לצמרת. דירוג הגנתי של 113.7 (מקום 9) לא משתפר מעצמו, וגם עוגן הגנתי כמו אוניקה אוקונגוו לא יכול לתקן את זה לבד כשארבעה מתוך חמשת הפותחים עדיין בונים עקביות הגנתית קבוצתית. השיפור הראשון שצריך לקרות הוא תיאום הגנתי בין דניאלס, אוקונגוו וג'ונסון - שלושתם שחקנים עם כלים הגנתיים אישיים טובים, אבל שעדיין לא מתפקדים כיחידה אחת עקבית.

מבחינה כספית אטלנטה נמצאת במצב טוב יחסית: 19 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר, בלי מס מותרות ובלי קרבה לאף אחד מהאפרונים. זו אחת הקבוצות הכי גמישות במזרח מבחינת יכולת תמרון - יתרון אמיתי מול קבוצות כמו יוסטון שקשיחות על האפרון השני.

המשמעות המעשית: אטלנטה יכולה להשתמש בגמישות הזו כדי להוסיף יוצר משחק בכיר בטרייד באמצע העונה, או לשמור אותה כדי לחתום שחקן חופשי בקיץ הבא. השאלה היא אם ההנהלה תבחר להאיץ את הבנייה מחדש עכשיו סביב ג'ונסון ודניאלס, או להמשיך לתת לצעירים זמן להתפתח.

ההסבר המלא על תקרת השכר והחריגות שקבוצה במצב הזה יכולה להשתמש בהן נמצא במאמר איך פועל Salary Cap ב-NBA.

לכן אפשר לסכם שאטלנטה בנויה לגמישות: היא יכולה לבחור בין חיזוק מיידי לבין שמירה על הנכסים, והבחירה תלויה בשאלה אם הצעירים מתקדמים מהר מספיק כדי להצדיק את הציפיות.

אחרי מה כדאי לעקוב באטלנטה השנה?

הנתון לעקוב אחריו: דירוג הגנתי (Defensive Rating) - בעונה שעברה אטלנטה סיימה עם 113.7, מקום 9 בליגה, וכדי להפוך לקבוצת צמרת היא צריכה להתקרב לחמש ההגנות הטובות בליגה (113.0 ומטה). אם דניאלס ואוקונגוו יצליחו לייצב את הביצוע ההגנתי הקבוצתי סביבם, יש לקבוצה הזו סיכוי אמיתי לקפוץ בטבלה. אפשר לעקוב אחרי הנתון בכלי הנתונים המתקדמים של הקבוצות.

עוד כמה דברים ששווה לעקוב אחריהם:

• כמות המשחקים הרצופים של ג'ונסון - האם הכתף מחזיקה מעמד לאורך עונה שלמה.
• הקליעה משלוש של ריזאשה בעונה השלישית - אם היא תתייצב, הוא הופך לאיום הרבה יותר גדול.
• כמה דקות מקבל פלמינגס כבר בעונת הרוקי שלו, ואיך הוא מתפקד לצד ג'ונסון.
• האם ההנהלה תשתמש בגמישות הכספית לצרף יוצר משחק בטרייד באמצע העונה.

מה צריך לקרות כדי שהעונה של אטלנטה תהיה מוצלחת?

1. ג'ונסון צריך לשחק לפחות 65-70 משחקים בלי הישנות פציעת הכתף.
2. ההגנה הקבוצתית (113.7, מקום 9) צריכה להיכנס לחמש הראשונות בליגה.
3. ריזאשה צריך להראות התקדמות ברורה כדי להצדיק את מעמדו כבחירה 1.
4. מקולום צריך לספק ייצור אמין ב-25-30 דקות בעונה האחרונה לחוזה שלו.

למה לצפות מאטלנטה בעונת 2026-27?

התקרה

אם ג'ונסון בריא רוב העונה, דניאלס ואוקונגוו מייצבים את ההגנה, וריזאשה עושה קפיצה בעונה השלישית, לאטלנטה יש הרכב צעיר ומרגש שיכול לזנק מעל מקום 6 ולהתחרות ברצינות על מקום גבוה יותר במזרח - עם סיכוי אמיתי לניצחון ראשון בסדרת פלייאוף מזה כמה שנים.

הרצפה

אם ג'ונסון שוב נפגע, וההתקפה נשארת בינונית בלי יוצר-על שיפצה על יאנג, אטלנטה חוזרת להיות קבוצת Play-In שנאבקת פשוט להגיע לפלייאוף, ועלולה אף להחמיץ אותו, בסביבות 37 ניצחונות - בדיוק כמו העונה שלפני האחרונה.

ההימור שלנו: כ-42 ניצחונות, מקום 10 במזרח, ומאבק Play-In - שנת מעבר אמיתית סביב הליבה הצעירה, בלי לצפות עדיין לקפיצה גדולה בטבלה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 26 בספטמבר 2026

שאלות נפוצות