האם קבוצות שמחליפות מאמן משתפרות?

זו אחת הקלישאות הוותיקות בספורט: כשהקבוצה מדשדשת, מפטרים את המאמן, ו'קול חדש' בחדר ההלבשה אמור להחזיר אותה למסלול. ב-NBA זה קורה כמעט בכל עונה - לפעמים באמצע העונה, ולפעמים גם אחרי עונה של 60 ניצחונות. אבל האם קבוצות באמת משתפרות אחרי החלפת מאמן, או שהן רק נראות כאילו השתפרו? במאמר הזה נבדוק את השאלה בשלוש שכבות: שני מחקרים אקדמיים שבדקו את כל ההחלפות באמצע עונה בתולדות הליגה, מדגם של 15 קבוצות שנפרדו בין 2010 ל-2025 ממאמן שניצח לפחות 60% מהמשחקים, ודוגמאות אמיתיות לשני הכיוונים - קבוצות שהחליפו מאמן וזכו באליפות, וקבוצות שפיטרו מאמן מצליח וקרסו. נבדוק גם למה קבוצות בכלל מחליפות מאמנים, ומה כל זה אומר לעונה הנוכחית.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 4 באוקטובר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

השאלה שאנחנו בודקים

השאלה: כשקבוצת NBA מחליפה את המאמן הראשי שלה, האם התוצאות שלה משתפרות בפועל - ואם כן, האם זה בזכות המאמן החדש או בגלל משהו אחר?

מה נחשב "שיפור"?

• המדד המרכזי: אחוז הניצחונות בעונה הסדירה תחת המאמן החדש, מול אחוז הניצחונות של המאמן הקודם בעונה שבה הוחלף.
• מדד משני: תוצאת הפלייאוף באותה עונה - מהחמצה ועד אליפות.
• חלון הזמן: בהחלפה באמצע עונה - יתרת אותה עונה. בהחלפה בקיץ - העונה המלאה הראשונה של המאמן החדש.

למה אחוז ניצחונות ולא Net Rating שהוא מדד מדויק יותר? כי שני המחקרים האקדמיים שנשענים עליהם כאן מכסים את כל ההיסטוריה של הליגה מאז 1949, הרבה לפני שמישהו ספר החזקות. מאזן הוא המדד היחיד שקיים באופן אחיד לכל התקופה. מי שרוצה לבדוק את ה-Net Rating של קבוצות העונה הנוכחית ימצא אותו בעמוד המדדים המתקדמים של כל הקבוצות באתר.

המתודולוגיה

שכבה 1 - החלפות באמצע עונה, כל ההיסטוריה: לפי המחקר של חוסה מרטינס וסטיבן קודיל, שפורסם ב-Journal of Sport Management ב-2013, נבדקו כל ההחלפות באמצע עונה מ-1949/50 ועד 2009/10, בהשוואה פשוטה של המאזן לפני ההחלפה ואחריה. מחקר המשך של מרטינס, שפורסם ב-RICYDE ב-2017, הרחיב את התקופה עד 2015/16 ובדק 192 מקרים (מתוך 222 במקור; 30 הוצאו, ביניהם מאמנים זמניים שאימנו פחות מ-10 משחקים). ההבדל המהותי: המחקר השני השתמש במבחן סטטיסטי (E test להשוואת פרופורציות מהתפלגות היפרגאומטרית) שמפריד בין שינוי אמיתי לבין תנודה אקראית.

שכבה 2 - המדגם שלנו, החלפת מאמן מצליח: כל המקרים בין 2010 ל-2025 שבהם קבוצה בחרה להיפרד מהמאמן שלה (פיטורים או אי-חידוש חוזה) כשהיא עמדה על 60% ניצחונות ומעלה באותה עונה. יצאו 15 מקרים: 12 בקיץ ו-3 באמצע עונה. לא נכללו התפטרויות, פרישות, פרידה "בהסכמה" בתום חוזה, והשעיה משמעתית כמו זו של אימה יודוקה בבוסטון ב-2022 - כי שם ההחלטה לא נבעה מביצועים. כל המאזנים נלקחו מעמודי הפרנצ'ייז של Basketball-Reference.

שכבה 3 - מחזור החיים של מאמן: המחקר של רוברט ג'יאמבטיסטה ב-The Leadership Quarterly (2004) בדק כל קבוצת NBA מ-1946 עד 2001/02, ושאל איך ביצועי קבוצה משתנים לאורך הקדנציה של מאמן - לא רק ברגע ההחלפה.

מגבלות: המדגם שלנו קטן (15 מקרים), לא מנטרל שינויי סגל באופן סטטיסטי (אנחנו מציינים אותם במפורש בניתוח), ובהחלפות באמצע עונה מספר המשחקים לאחר ההחלפה קטן - בממפיס 2025 מדובר ב-9 משחקים בלבד. לכן הוא משמש להמחשה ולבדיקת כיוון, לא כהוכחה סטטיסטית בפני עצמה.

הנתונים

לפי Martínez (2017), מתוך 192 ההחלפות באמצע עונה: 23 מקרים (11.98%) הראו שיפור מובהק, 10 מקרים (5.2%) הראו הרעה מובהקת, ו-159 מקרים (82.8%) לא הראו שום שינוי מובהק. המחקר הקודם של Martínez & Caudill (2013), שלא נטרל תנודות אקראיות, מצא "שיפור" בכ-61% מהמקרים. ואלה 15 המקרים של המדגם שלנו, לפי סדר כרונולוגי:

שורות מודגשות: אחוז הניצחונות עלה, או שהקבוצה זכתה באליפות. מילווקי 2023/24 נמדדת כעונה מלאה (גריפין 30-13, ג'ו פרנטי 2-1, ריברס 17-19), כי זו העונה הראשונה אחרי בודנהולצר. מקור: Basketball-Reference.

המקרה הקיצוני בטבלה הוא קליבלנד קאבלירס של 2010: לפי ESPN, הקבוצה פיטרה את מייק בראון ב-24 במאי 2010, אחרי 61-21 והמאזן הטוב בליגה, בעיקר כדי לשכנע את לברון ג'יימס להישאר. לברון עבר למיאמי באותו קיץ, וקליבלנד צנחה ל-19-63 תחת ביירון סקוט. זו ירידה של יותר מ-51 נקודות אחוז - אבל ברור שהיא לא נבעה מהמאמן. בקצה השני, אטלנטה הוקס לא חידשה את החוזה של מייק וודסון אחרי 53-29, לאחר שנסחפה בסיבוב השני מול אורלנדו בהפרש מצטבר של 101 נקודות - הסוויפ החד-צדדי ביותר בתולדות הליגה. העונה שאחרי הסתיימה ב-44-38, ושוב בסיבוב השני.

השוואת הנתונים

כשמחלקים את 15 המקרים לשתי קבוצות - אלה שהשתפרו או זכו באליפות, ואלה שלא - עולה תמונה ברורה מאוד:

הנתון החשוב ביותר בטבלה הוא השורה הראשונה: לפני ההחלפה, שתי הקבוצות היו כמעט זהות (67.6% מול 66.6%). כלומר, ההצלחה של המאמן שפוטר לא ניבאה כלום לגבי מה שיקרה אחריו. ההבדל נוצר רק אחרי ההחלפה, ובגדול - 21.6 נקודות אחוז. גם בלי המקרה החריג של קליבלנד 2010, הממוצע של כל המדגם יורד מ-66.4% ל-58.4% - כ-6-7 ניצחונות פחות לעונה של 82 משחקים.

ניתוח: מה מבדיל החלפת מאמן מוצלחת מכושלת?

1. החזרה לממוצע מסבירה את רוב התמונה. חזרה לממוצע עובדת לשני הכיוונים. קבוצות מפטרות מאמן כושל ברגע השפל שלהן, ולכן הן "משתפרות" אחרי ההחלפה כמעט בכל מקרה - זה בדיוק הפער בין 61% "שיפור" במחקר של 2013 ל-12% שיפור אמיתי במחקר של 2017. קבוצות שמפטרות מאמן מצליח עושות את זה אחרי עונה של 67% ניצחונות בממוצע, כלומר קרוב לשיא שלהן - ולכן הירידה אחרי ההחלפה צפויה גם היא, בלי קשר לזהות המחליף.

2. הסגל קובע יותר מהמאמן. בכל ארבע האליפויות במדגם היה כוכב-על בשיא שלו, שנשאר או הגיע: סטף קרי בעונת ה-MVP הראשונה שלו (2014/15), לברון בקליבלנד, קוואי לנארד שהגיע לטורונטו בטרייד ביולי 2018 - חודש אחרי מינוי המאמן החדש - וג'יילן ברנסון בניו יורק. מנגד, בשתי הנפילות הגדולות ביותר הסגל התפרק במקביל להחלפה: לברון עזב את קליבלנד, ובדנוור של 2013 אנדרה איגוודלה עזב לגולדן סטייט ודנילו גלינארי החמיץ את כל העונה בגלל קרע ברצועה הצולבת. אבל כוכב-על הוא תנאי הכרחי, לא מספיק: מילווקי של 2023 עם יאניס אנטטוקומפו, ופילדלפיה של אותה שנה עם ג'ואל אמבייד, ה-MVP של 2023, ירדו בכל זאת אחרי ההחלפה.

3. פרופיל המאמן החדש לא ניבא את התוצאה. ארבע האליפויות הגיעו עם שני מאמנים ראשיים בפעם הראשונה שקודמו מבפנים (לו ונרס), מאמן בפעם הראשונה שהגיע מבחוץ (קר), ומאמן ותיק (בראון). גם בצד של הירידות יש גם טירונים (שו, הויברג, ביורקגרן) וגם ותיקים (נרס בפילדלפיה, ריברס במילווקי). חשוב לציין: Martínez (2017) כן מצא שבהחלפות באמצע עונה, מאמן עם ניסיון קודם וקריירה כשחקן NBA מעלה את הסיכוי להצלחה. המדגם הקטן שלנו פשוט לא מספיק כדי לאשש או להפריך את זה.

4. התזמון משנה. לפי Giambatista (2004), החלפה באמצע עונה יוצרת "שיבוש" מדיד בביצועים, בעוד שהחלפה בקיץ לא יוצרת שיבוש כזה. Martínez (2017) הוסיף שככל שההחלפה באמצע עונה מוקדמת יותר, כך גדל הסיכוי לשיפור. במדגם שלנו, שתיים משלוש ההחלפות באמצע עונה הובילו לצניחה חדה (מילווקי 2024 וממפיס 2025, שתיהן הודחו בסיבוב הראשון). השלישית, קליבלנד 2016, היא בדיוק המקרה שבו הכוכב עצמו עמד מאחורי השינוי.

חריגים

אותו מאמן משני צדי הטבלה. דוק ריברס מופיע במדגם ארבע פעמים, ובשלושה תפקידים שונים: הוא היה ה"פתרון" שהעלה את הקליפרס מ-56 ל-57 ניצחונות ב-2013/14, המאמן שפוטר מפילדלפיה אחרי 54-28 ב-2023, והמחליף שקיבל את מילווקי ב-30-13 וסיים את יתרת העונה ב-17-19. אם אותו אדם יכול להיות גם התרופה וגם הבעיה, סימן שהמשתנה המרכזי הוא לא רק המאמן.

מאמן שפוטר ארבע פעמים - ואז זכה. מייק בראון פוטר מקליבלנד ב-2010 אחרי 61-21, מהלייקרס בנובמבר 2012 אחרי פתיחה של 1-4, שוב מקליבלנד ב-2014 אחרי 33-49, ומסקרמנטו בדצמבר 2024 כשהקבוצה עמדה על 13-18. לפי NBA.com, הניקס קיבלו אותו רק אחרי שנדחו בבקשות לשוחח עם חמישה מאמנים שהיו תחת חוזה - והוא זכה איתם באליפות כבר בעונה הראשונה. "פוטר" לא אומר "מאמן חלש".

אותו מאמן, הקשר הפוך. לארי בראון החליף ב-2003 את ריק קרלייל (מאמן השנה של 2002) בדטרויט וזכה באליפות כבר בעונה הראשונה. שנתיים אחר כך עזב, ודטרויט דווקא השתפרה בלעדיו ל-64-18 - המאזן הטוב בתולדות הפרנצ'ייז - תחת פליפ סונדרס. בראון עצמו עבר לניקס, סיים את עונת 2005/06 ב-23-59, ופוטר אחרי עונה אחת. אותו מאמן היכל התהילה, שתי תוצאות הפוכות לחלוטין, בהפרש של שנתיים.

הסבלנות שהשתלמה, ואז נגמרה. מייקל מלון הגיע לדנוור נאגטס ב-2015, ושלוש העונות הראשונות שלו הסתיימו בלי פלייאוף: 33-49, 40-42 ו-46-36. לפי ההיגיון של "צריך קול חדש", הוא היה אמור להיות מפוטר כבר אז. הנהלת דנוור החזיקה בו, בנתה סביב ניקולה יוקיץ', ובעונה השמינית של מלון - 2022/23, במאזן 53-29 - הגיעה האליפות הראשונה בתולדות הפרנצ'ייז. זה המקרה ההפוך לכל הקלישאה: לפעמים מה שהקבוצה צריכה הוא דווקא לא להחליף.

אבל גם הסבלנות הזו נגמרה. לפי ה-Washington Post, דנוור פיטרה את מלון ב-8 באפריל 2025, יחד עם הג'נרל מנג'ר קלווין בות', כשהקבוצה עמדה על 47-32 ונותרו שלושה משחקים לסיום העונה. מלון עזב כמאמן המנצח ביותר בתולדות הקבוצה, עם מאזן של 471-327 בעשר עונות. זו לא הייתה החלפה בגלל כישלון, אלא "איפוס ארגוני" של הנהלה שהרגישה שהחלון של יוקיץ' נסגר.

והתוצאה לא מתאימה לאף אחד מהסיפורים הפשוטים. דייויד אדלמן, עוזר בדנוור מאז 2017, ניצח בשלושת המשחקים האחרונים, העביר את הקבוצה סיבוב ראשון בשבעה משחקים והפסיד בסיבוב השני בשבעה משחקים. בעונתו המלאה הראשונה, 2025/26, דנוור סיימה 54-28 - אחוז ניצחונות גבוה יותר מבעונה האחרונה של מלון - אבל הודחה כבר בסיבוב הראשון, 4-2 מול מינסוטה. לא קריסה, אבל גם לא קפיצה מעל התקרה שבגללה מלון פוטר.

המקרה של דנוור ממחיש גם מגבלה של המדגם שלנו: מלון פוטר עם 47-32, כלומר 59.5% ניצחונות - קצת מתחת לרף של 60% - ולכן הוא לא מופיע בטבלה. מבחינה מהותית הוא שייך בדיוק לאותה משפחה של פיטורי מאמן מצליח, והתוצאה שלו (עונה סדירה טובה יותר, פלייאוף חלש יותר) מתיישבת עם הדפוס הכללי: החלפת המאמן לא שינתה את רמת הקבוצה, וגם לא את התקרה שלה.

דוגמאות: קבוצות שהחליפו מאמן וזכו באליפות

הטבלה הבאה מרכזת אליפויות שהגיעו תוך זמן קצר אחרי החלפת מאמן. זו לא דגימה סטטיסטית - זו רשימה של המקרים המפורסמים ביותר, וכדאי לקרוא אותה יחד עם הטבלה של המדגם, ולא במקומה:

המקרה הקלאסי הוא לוס אנג'לס לייקרס של 1981: לפי ארכיון UPI, אחרי ויכוח בחדר ההלבשה עם פול ווסטהד, מג'יק ג'ונסון אמר לעיתונאים שהוא רוצה לעזוב. למחרת, 19 בנובמבר 1981, ווסטהד פוטר כשהקבוצה עמדה על 7-4. פט ריילי, עד אז עוזר, החזיר את משחק המעבר המהיר, סיים את העונה ב-50-21 וזכה באליפות - הראשונה מתוך ארבע שלו בלייקרס. ריילי ולארי בראון, שני המאמנים שמופיעים בטבלה, נמצאים ברשימת המאמנים האגדיים של האתר.

המקרה שהכי קשה להסביר עם הקלישאה הוא דייויד בלאט, המאמן שהוביל את מכבי תל אביב לאליפות אירופה ב-2014 ועבר באותו קיץ לקליבלנד. בעונתו הראשונה ב-NBA הגיעה קליבלנד לגמר. לפי ESPN, הוא פוטר ב-22 בינואר 2016 כשהקבוצה עמדה על 30-11 - המאזן הטוב במזרח - ובמקומו מונה עוזרו, טיירון לו. זו לא הייתה החלפה של מאמן כושל, אלא של מאמן מצליח שלא הצליח לבנות קשר עם הכוכב שלו.

לפי Sports Illustrated, לברון ג'יימס מעולם לא היה תומך גדול של בלאט, ולעומת זאת היה לו קשר קרוב עם לו, שאיתו התייעץ על טקטיקה גם במהלך משחקים. תחת לו, קליבלנד סיימה את יתרת העונה ב-27-14 - אחוז ניצחונות נמוך יותר מזה של בלאט - אבל בגמר חזרה מפיגור 3-1 מול גולדן סטייט וזכתה באליפות הראשונה בתולדות הפרנצ'ייז.

זו בדיוק הנקודה שהמאזן לבדו מפספס: ההחלפה לא שיפרה את העונה הסדירה, ולפי המדד המרכזי של המאמר היא אפילו נחשבת לירידה קלה. מה שהיא כן עשתה הוא ליישר בין המאמן לבין הכוכב בשיאו, ובקבוצה שהתקרה שלה תלויה כולה בשחקן אחד, היישור הזה היה שווה יותר מכמה ניצחונות בינואר. כל הזוכות בהיסטוריה מרוכזות בעמוד האלופות של ה-NBA באתר.

לפי Basketball-Reference, בלאט עזב את קליבלנד עם מאזן של 83-40 בעונה הסדירה (67.5%) - אחוז ניצחונות שרוב המאמנים בליגה לא מגיעים אליו לאורך קריירה שלמה. ובכל זאת, זה המקרה היחיד מתוך שלוש ההחלפות באמצע עונה במדגם שלנו שהסתיים באליפות. המסקנה היא לא שפיטורי בלאט היו "נכונים" במובן המקצועי, אלא שבקבוצה שבנויה סביב כוכב אחד, ההתאמה בין המאמן לכוכב יכולה להכריע יותר מאיכות האימון עצמה.

שלוש האליפויות האחרות במדגם מספרות סיפור דומה. בגולדן סטייט ווריורס, מארק ג'קסון פוטר במאי 2014 אחרי 51-31 ומאזן כולל של 121-109, וסטיב קר - בלי יום אחד של ניסיון כמאמן - הוביל את הקבוצה ל-67-15 ולאליפות. בטורונטו ראפטורס, לפי ESPN, דוויין קייסי פוטר ב-11 במאי 2018, אחרי 59-23 והדחה שנייה ברציפות מול קליבלנד, ונבחר למאמן השנה בהצבעת המאמנים אחרי שכבר פוטר. ניק נרס קודם לתפקיד, קוואי הגיע בטרייד, והאליפות הגיעה בעונה הראשונה. ובניו יורק ניקס, טום ת'יבודו פוטר ב-3 ביוני 2025 אחרי 51-31 והופעה ראשונה בגמר המזרח מאז 2000. לפי NBC Sports, ההנהלה העריכה ש"הגיעו לתקרה" ושהקבוצה צריכה קול חדש. מייק בראון סיים 53-29, עבר את הפלייאוף ב-16-3, וניצח את סן אנטוניו 4-1 בגמר - האליפות הראשונה של הניקס מאז 1973.

דוגמאות: כשפיטרו מאמן מצליח והקבוצה קרסה

דנוור 2013 - המקרה שמלמדים בתור אזהרה. ג'ורג' קארל הוביל את דנוור ב-2012/13 לעונה הטובה בתולדותיה, 57-25, ונבחר למאמן השנה. לפי Yahoo Sports, אחרי הדחה בסיבוב הראשון מול גולדן סטייט, ועם שנה אחת שנותרה בחוזה שלו, קארל דרש הארכה - וההנהלה העדיפה להיפרד. בריאן שו, שנכנס במקומו, סיים 36-46, פוטר במרץ 2015 כשהקבוצה עמדה על 20-39, ודנוור לא חזרה לפלייאוף חמש עונות רצופות. כאמור, גם הסגל התפרק באותו קיץ - אבל זה בדיוק הלקח: מפטרים מאמן מצליח בדיוק כשהקבוצה בשיא, ומגלים שהשיא לא היה קבוע.

מילווקי 2023-2026 - שרשרת שלא נעצרה. לפי NBA.com, המילווקי באקס פיטרו את מייק בודנהולצר ב-4 במאי 2023, כשבוע אחרי הדחה בסיבוב הראשון כמקום הראשון במזרח (58-24). בודנהולצר עזב עם 271-120 (69.3%) ואליפות 2021. המחליף, אדריאן גריפין, פוטר בינואר 2024 כשהקבוצה עמדה על 30-13 - מאזן שרוב הקבוצות היו חולמות עליו. דוק ריברס סיים את העונה ב-17-19, הקבוצה הודחה בסיבוב הראשון ב-2024 וב-2025, וב-2025/26 צנחה ל-32-50 - העונה הראשונה בלי פלייאוף מאז 2016. כל זה למרות שבין לבין הצטרף דמיאן לילארד: ההחלפות לא העלו את התקרה, רק הורידו את הרצפה.

פיניקס ושיקגו - כשחילופי מאמנים הופכים להרגל. בפיניקס סאנס, מונטי ויליאמס הוביל לגמר 2021 ול-64-18 ב-2021/22, ופוטר אחרי הדחה בסיבוב השני ב-2023. פרנק ווגל סיים 49-33, הודח בסוויפ מול מינסוטה ופוטר. בודנהולצר סיים 36-46 ופוטר גם הוא - שלושה מאמנים שפוטרו בשלוש שנים רצופות, ולפי Sportico הקבוצה המשיכה לשלם לשלושתם בו-זמנית. בשיקגו בולס, ת'יבודו פוטר במאי 2015 אחרי חמש עונות, חמש הופעות בפלייאוף ומאזן של 255-139 (64.7%), בגלל "התנגשויות בפילוסופיה" עם ההנהלה. פרד הויברג סיים את העונה הראשונה ב-42-40 בלי פלייאוף, ובעונתו השלישית שיקגו כבר עמדה על 27-55.

למה קבוצות מחליפות מאמנים?

אכזבה בפלייאוף, לא בעונה הסדירה. כמעט כל המקרים במדגם שלנו נולדו מהדחה ולא ממאזן רע: בודנהולצר אחרי הדחה כמקום הראשון, ריברס בפילדלפיה אחרי משחק 7, לפי ESPN אחרי שלוש הדחות רצופות בסיבוב השני, נייט מקמילן אחרי סוויפ מול מיאמי - שבועיים בלבד אחרי שלפי NBA.com הוא וההנהלה סיכמו על הארכת חוזה. הקבוצה לא שואלת "האם אנחנו טובים", אלא "האם המאמן הזה יכול לקחת אותנו לאליפות".

יחסים - עם הכוכב או עם הארגון. ווסטהד פוטר אחרי עימות עם מג'יק, בלאט אחרי שלא נבנה אמון עם לברון, ולפי Sports Illustrated הקליפרס נפרדו מוויני דל נגרו גם בגלל שכריס פול, שעמד להיות פרי אייג'נט, רצה מאמן אחר. במקרה של ג'קסון, הבעלים ג'ו לייקוב הסביר בדיעבד ל-Sports Illustrated שהבעיה הייתה בעיקר בגיוס עוזרי מאמן ובעבודה משותפת עם שאר הארגון - לא בתוצאות.

"הקול נשחק". זה ההסבר הנפוץ ביותר לפיטורים של מאמן מצליח, והוא דווקא נתמך במחקר. Giambatista (2004) מצא שהקדנציה של מאמן NBA עוברת מחזור חיים של שלושה שלבים: שיבוש, למידה, ולבסוף קיפאון. הבעיה היא שקשה לדעת מבחוץ אם קבוצה נמצאת בשלב הקיפאון, או סתם עברה פלייאוף רע אחד. הניקס של 2025 הימרו שזה קיפאון - וצדקו. מילווקי של 2023 הימרה על אותו דבר - וטעתה.

כסף וחוזים. קארל ב-2013 והולינס בממפיס באותו קיץ לא פוטרו באמצע חוזה - ההנהלות פשוט לא היו מוכנות להאריך אותו. מהצד השני, פיטורים עולים הרבה כסף: לפי NBC Sports, לת'יבודו נותרו כ-30 מיליון דולר בחוזה כשהניקס פיטרו אותו. Martínez (2017) מדגיש בדיוק את הנקודה הזו - בהחלפה באמצע עונה קבוצה משלמת לשני מאמנים בבת אחת, ובכ-83% מהמקרים לא מקבלת שום שיפור מובהק בתמורה.

מה אפשר ללמוד מזה

• קפיצה אחרי פיטורים של מאמן כושל היא בעיקר סטטיסטיקה. קבוצה שמפטרת מאמן בשפל כמעט תמיד "תשתפר" אחר כך. לפי המחקר המקיף ביותר, רק בכ-12% מהמקרים השיפור גדול מספיק כדי להיחשב אמיתי.
• פיטורים של מאמן מצליח עולים בדרך כלל ניצחונות. במדגם שלנו, 4 מתוך 5 קבוצות ירדו בעונה הסדירה, בממוצע בכ-9 ניצחונות. מי שמפטר מאמן של 60 ניצחונות מהמר על התקרה בפלייאוף - ומשלם על זה ברצפה.
• ההימור הזה משתלם כמעט רק עם כוכב-על בשיא. כל ארבע האליפויות במדגם הגיעו עם שחקן ברמת MVP או קרוב לזה, שהיה בשיא שלו או הגיע בדיוק אז. אבל זה לא מספיק לבד: מילווקי ופילדלפיה של 2023 החזיקו כוכבים כאלה, וירדו בכל זאת.
• בדקו מה קרה לסגל לפני שאתם שופטים את המאמן. הירידות הגדולות ביותר (קליבלנד 2010, דנוור 2013) נבעו קודם כול מעזיבת שחקנים. כדי לבחון את זה בעצמכם, אפשר להשוות שתי קבוצות ראש בראש בכלי השוואת הקבוצות באתר.
• החלפה באמצע עונה מסוכנת יותר מהחלפה בקיץ. השיבוש שמתאר Giambatista מופיע רק בהחלפות באמצע עונה, ושתיים משלוש ההחלפות כאלה במדגם שלנו הובילו לצניחה.

המסקנה: האם החלפת מאמן באמת משפרת קבוצה?

כשמנטרלים את החזרה לממוצע, רק כ-12% מההחלפות באמצע עונה בתולדות ה-NBA הובילו לשיפור אמיתי, ובכ-83% מהמקרים לא היה שום שינוי מובהק. הקלישאה ש"מאמן חדש מביא זריקת מרץ" נשענת על אשליה סטטיסטית: קבוצות מפטרות בשפל, והשפל מתאזן מעצמו.

בצד השני, הפיטורים של מאמנים מצליחים מראים תמונה כמעט הפוכה. 12 מתוך 15 קבוצות שנפרדו ממאמן עם 60% ניצחונות ומעלה ירדו בעונה שאחרי, בממוצע בכ-9 ניצחונות. ועדיין, 4 מהן זכו באליפות כבר בעונה הראשונה. ההסבר הסביר ביותר הוא לא שהמאמן החדש "טוב יותר", אלא שבקבוצות עם כוכב-על בשיאו, ההחלפה פתרה צוואר בקבוק ספציפי - יחסים עם הכוכב, התאמה סגנונית, או קיפאון אחרי קדנציה ארוכה.

לכן השאלה הנכונה היא לא "האם להחליף מאמן", אלא "מה בדיוק המאמן הזה מונע מאיתנו, והאם יש לנו את הכישרון כדי לנצל את זה". קבוצה בלי כוכב בשיא שמפטרת מאמן מצליח בדרך כלל מגלה שהמאמן לא היה הבעיה. קבוצה עם כוכב כזה, שמזהה נכון את צוואר הבקבוק, יכולה לזכות - כמו קליבלנד 2016 וניו יורק 2026.

ומה זה אומר לעונה הנוכחית?

עונת 2026/27 נפתחת עם שש קבוצות שהחליפו מאמן בקיץ האחרון, לפי נתוני המאמנים הראשיים באתר: מילווקי, שיקגו, אורלנדו, פורטלנד, דאלאס וניו אורלינס. החדשות הטובות לתיאוריה שלנו: אף אחת מהן לא נפרדה ממאמן עם 60% ניצחונות, כך שאף אחת לא נכנסת ישירות למדגם. אבל שתיים מהן קרובות מאוד לדפוסים שמצאנו.

מילווקי מינתה את טיילור ג'נקינס - עצמו אחד מ-15 המקרים במדגם, אחרי שממפיס פיטרה אותו במרץ 2025 כשעמדה על 44-29. אבל ההחלפה במילווקי מגיעה יחד עם עזיבתו של יאניס אנטטוקומפו, שהועבר למיאמי. זה בדיוק הדפוס של קליבלנד 2010: כשהכוכב עוזב באותו קיץ, המאזן של העונה הבאה יגיד הרבה על הסגל ומעט מאוד על ג'נקינס.

אורלנדו פיטרה את ג'מאל מוסלי במאי 2026 אחרי 45-37 והדחה בסיבוב הראשון מול דטרויט, אחרי שהובילה 3-1 בסדרה. זה פיטורים מסוג "אכזבה בפלייאוף", כמו של וודסון ב-2010 ושל מקמילן ב-2020 - ושתי הקבוצות האלה ירדו בעונה שאחרי. עם 54.9% ניצחונות בלבד, אורלנדו מתחת לרף של המדגם, ולכן ההשוואה חלקית בלבד. מבחן מעניין לשון סוויני בעונתו הראשונה כמאמן ראשי.

ומה עם האלופה? הניקס נכנסים לעונה השנייה של מייק בראון. לפי מודל מחזור החיים של Giambatista, אחרי תחילת הקדנציה מגיע שלב ה"למידה", שבו הביצועים בדרך כלל עולים, והקיפאון מגיע רק מאוחר יותר. ההחלפה בניו יורק נעשתה בקיץ, כך שלפי אותו מחקר לא היה בה בכלל שלב של שיבוש. אם המודל מחזיק, דווקא הקבוצה שפיטרה מאמן מצליח לפני שנה נמצאת עכשיו בחלון הטוב ביותר שלה.

קראו גם

• מה הופך קבוצה לאלופה ב-NBA? - המרכיבים שחוזרים אצל כמעט כל האלופות, מעבר לזהות המאמן.
• האם כוכב אחד מספיק בשביל לקחת אליפות ב-NBA? - ההמשך הטבעי לממצא שכל האליפויות במדגם הגיעו עם כוכב-על בשיא.
• ביג 3 או סגל עמוק - איזו גישת בנייה מנצחת יותר ב-NBA? - עוד מחקר נתונים על השאלה מה באמת מנצח אליפויות.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 4 באוקטובר 2026

שאלות נפוצות