כל סוגי החוזים ב-NBA - מדריך מלא

כל חוזה שחקן ב-NBA שייך לאחת מכמה קטגוריות קבועות מראש - ומה שמותר להציע תלוי כמעט תמיד בוותק השחקן ובאיך הוא הגיע לליגה, לא במשא ומתן חופשי. במדריך הזה נעבור על הסולם המלא: חוזה הרוקי הקבוע-מראש, הארכת הרוקי וכלל רוז, חוזי מקס וסופרמקס, חוזי המינימום, ו-Two-Way/Exhibit 10 - עם דוגמאות אמיתיות ועדכניות מהעונה האחרונה, כולל המסלול המלא של כוכב שעבר את כל הסולם תוך שלוש שנים בלבד.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 12 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

שםמערכת חוזי השחקנים, לפי הסכם העבודה הקיבוצי (CBA)
תקרת שכר, 2026/27164,961,000$
טווח מקסימום שנתי (2026/27)41.24 מיליון $ (עד 6 שנות ותק) עד 57.74 מיליון $ (10+ שנות ותק)
מינימום רוקי, 2026/271,357,763$
דוגמה עדכניתג'יילן וויליאמס - מחוזה רוקי זול ישירות להארכת מקס מדורגת לפי הישגי All-NBA

מהם סוגי החוזים ב-NBA, בקצרה?

כל חוזה שחקן ב-NBA שייך לאחת מכמה קטגוריות מוגדרות מראש בCBA, ולא למשא ומתן חופשי לגמרי - מה שמותר להציע לשחקן תלוי כמעט תמיד בשנות הוותק שלו בליגה ובאיך הוא בכלל הגיע אליה (בחירה בסיבוב הראשון, בסיבוב השני, או בלי דראפט בכלל). המדריך הזה עובר על כל הסולם, מהחוזה הראשון שחקן חדש חותם ועד לחוזה הכי גדול שה-NBA מרשה בכלל - עם דוגמאות אמיתיות מהעונה האחרונה ונתוני 2026/27 המדויקים. על כמה מנגנונים ספציפיים - כמו Sign-and-Trade, Buyout, Trade Exception וזכויות Bird - כבר יש באתר מדריכים מלאים בפני עצמם, ואליהם נפנה בהמשך במקום לחזור על ההסבר.

המספרים שמאחורי סולם החוזים (2026/27)

  • 164,961,000$ - תקרת השכר לעונת 2026/27
  • 1,357,763$ - שכר מינימום לרוקי (0 שנות ותק)
  • 3,876,529$ - שכר מינימום לוותיק עם 10+ שנות ותק
  • 41.24M$ - 57.74M$ - טווח המקסימום לשנה ראשונה, לפי ותק
  • 678,882$ - שכר חוזה Two-Way
  • 14,748,000$ - שכר שנה ראשונה לבחירה הראשונה בדראפט 2026

חוזה רוקי (Rookie Scale) - הצעד הראשון

כל מי שנבחר בסיבוב הראשון של הדראפט חותם על חוזה רוקי בן 4 עונות, שהסכום שלו לא נתון למשא ומתן חופשי - הוא נקבע מראש לפי מקום הבחירה המדויק, על סולם קבוע שיורד ככל שהבחירה מאוחרת יותר. לקבוצה יש שיקול דעת מוגבל: אפשר להציע בין 80% ל-120% מהסכום הקבוע לאותו מקום, אבל כמעט כל הבחירות בסיבוב הראשון מקבלות את המקסימום, 120%. השנתיים הראשונות מובטחות במלואן, ולקבוצה יש אופציה (לא חובה) על השנה השלישית והרביעית:

מקום בדראפטשכר שנה 1 (2026/27)סה"כ 4 עונות
מקום 114,748,000$66,914,053$
מקום 59,674,760$43,958,323$
מקום 154,965,480$24,014,283$
מקום 302,926,800$15,031,531$

שחקנים שנבחרים בסיבוב השני, או לא נבחרים כלל, לא זכאים לחוזה רוקי - הם חותמים ישירות על חוזה מינימום, Two-Way או Exhibit 10 (מפורט בהמשך). לדוגמה, הבחירה הראשונה בדראפט 2026, איי-ג'יי דיבנטסה, חתם על חוזה רוקי של 4 עונות בשווי כולל של כמעט 67 מיליון דולר - בלי שום משא ומתן על הסכום עצמו.

הארכת רוקי וכלל רוז

דריק רוז, שיקגו בולס, דצמבר 2011 - ימים ספורים אחרי שחתם על הארכת החוזה שעל שמה נקרא כלל רוז
דריק רוז. צילום: nikk_la, רישיון CC BY 2.0 (Wikimedia Commons)

בשנה השלישית לקריירה, קבוצה ושחקן יכולים להתחיל לנהל משא ומתן על הארכת חוזה שתחליף את שנת הרוקי הרביעית. שחקן עם עד 6 שנות ותק זכאי למקסימום של 25% מהתקרה - אבל כלל רוז מאפשר לשחקן ותיק מספיק שגם הצטיין ברמה גבוהה לקבל יותר. הכלל נקרא על שם דריק רוז: בעונת 2010/11 הוא הפך לזוכה ה-MVP הצעיר ביותר בתולדות הליגה, ובדצמבר 2011 חתם עם שיקגו בולס על הארכה של 5 שנים ב-94.8 מיליון דולר - חוזה ברמת ה-30% המלאים, למרות שהיה אז רק בשנתו הרביעית. ה-CBA הבא אימץ את המקרה שלו כתקדים רשמי, וכך נולד השם שנשאר עד היום.

הדוגמה הכי מדויקת מהקיץ האחרון לאותו מנגנון: ג'יילן וויליאמס נבחר במקום 12 ב-2022 וחתם על חוזה רוקי של 4 שנים ב-20.26 מיליון דולר בלבד. ב-2025, לפי הדיווח של ESPN, הוא חתם על הארכה של 5 שנים עם מדרגות מדויקות: 25% אם לא יבחר ל-All-NBA כלל, 26% על צוות שלישי, 27% על צוות שני, ועד 30% על צוות ראשון או זכייה ב-MVP/DPOY - מה שהופך את שווי החוזה מתחזית של 240.7 מיליון דולר עד 287 מיליון דולר, תלוי בהישג שלו בעונה שקדמה לתחילתה.

וויליאמס לא לבד - לפי Hoops Rumors, גם אורלנדו מג'יק ו-אוקלהומה סיטי (עם צ'ט הולמגרן) חתמו באותו קיץ על הארכות רוקי מקסימליות דומות - סימן לכך שהארכת רוקי מקסימלית הפכה כבר לסטנדרט עבור כל כוכב צעיר שמצדיק זאת, יותר מ-14 שנה אחרי שרוז היה הראשון שקיבל אותה.

חוזה ותיק וחוזי מקסימום

אחרי תקופת הרוקי, שחקן חופשי יכול לחתום על חוזה "רגיל" בכל סכום עד למקסימום המותר לו - שנקבע אך ורק לפי שנות הוותק שלו בליגה, לא לפי הביצועים (מלבד השפעת כלל רוז שכבר הוזכר):

ותק בליגהאחוז מהתקרהשכר שנה 1 (2026/27)
עד 6 שנות ותק25%41,240,250$
7-9 שנות ותק30%49,488,300$
10+ שנות ותק35%57,736,350$

גם כאן יש הבדל בין הקבוצה הנוכחית לקבוצה חדשה: הקבוצה שהחזיקה בשחקן יכולה להציע 5 שנים עם העלאה שנתית של עד 8%, בעוד קבוצה חדשה מוגבלת ל-4 שנים ועד 5% העלאה - יתרון משמעותי שדוחף הרבה שחקנים להישאר במקום שהם כבר נמצאים בו.

הסופרמקס (Designated Veteran)

שחקן עם 7-9 שנות ותק זכאי "רק" ל-30% מהתקרה - אבל אם הוא עומד באותם קריטריוני MVP/DPOY/All-NBA שכבר הוזכרו, הוא יכול לקפוץ ישר ל-35%, המדרגה השמורה בדרך כלל ל-10+ שנות ותק. זה נקרא Designated Veteran Extension, ובשפת היומיום פשוט "סופרמקס". הדוגמה המוכרת ביותר: ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום מבוסטון סלטיקס חתמו שניהם על סופרמקס באותה תקופה - בראון על 5 שנים בשווי של עד 304 מיליון דולר ב-2023, וטייטום על 5 שנים בשווי של עד 314 מיליון דולר ב-2024, שהפך לחוזה הגדול ביותר בתולדות הליגה באותו רגע. שילוב של שני חוזי סופרמקס על אותו סגל הוא בדיוק סוג המצב שדוחף קבוצה ישר אל תוך האפרון השני (הרחבה מלאה בקישור למדריך הייעודי, בתחתית העמוד).

חוזה מינימום - "עסקאות הרצפה"

בקצה השני של הסולם נמצא חוזה המינימום - הסכום הנמוך ביותר שמותר בכלל להציע לשחקן, גם הוא קבוע לפי ותק (ולא נתון למשא ומתן):

ותק בליגהשכר מינימום 2026/27
רוקי (0 שנים)1,357,763$
שנה 12,185,116$
שנתיים2,449,421$
5 שנים2,845,883$
10+ שנים3,876,529$

יש כאן כלל שמונע מקבוצות להימנע מחתימת ותיקים מנוסים: שחקן עם 3+ שנות ותק שחותם על חוזה מינימום לשנה אחת נספר בקאפ של הקבוצה רק לפי הערך של שחקן עם שנתיים ותק (2,449,421$), לא לפי הסכום המלא שהוא מקבל בפועל - הליגה מחזירה לקבוצה את ההפרש. בלי הכלל הזה, קבוצות היו נמנעות מחתימת ותיקים יקרים יותר על חוזה מינימום, למרות שהערך המקצועי שלהם עדיין גבוה.

Two-Way ו-Exhibit 10: הדרך למעלה מה-G-League

מתחת לחוזה המינימום הסטנדרטי יש שתי דרכי כניסה זולות יותר: חוזה Two-Way (678,882$ ב-2026/27, לא נספר כלל בתקרת השכר או ברוסטר של 15) מיועד לשחקן שמתחלק בין הקבוצה הראשית ל-G-League, וחוזה Exhibit 10 הוא חוזה אימונים קצר עם בונוס אם השחקן מסכים לרדת ל-G-League במקום להשתחרר. שני המנגנונים האלה כבר מוסברים במלואם במדריכים הייעודיים באתר - זו הדרך שרוב השחקנים שלא נבחרו בדראפט בכלל נכנסים ל-NBA.

מה קובע בפועל כמה חוזה שחקן יקבל?

מעבר לוותק, כמה גורמים נוספים משפיעים על החוזה בפועל: מקום הבחירה בדראפט (קובע את סולם הרוקי), זכויות Bird של הקבוצה הנוכחית (מאפשרות לחרוג מהתקרה כדי להחזיק שחקן קיים), מצב האפרון של הקבוצה, וגם - תמריצים חוזיים לפי ביצועים או זמינות. דוגמה עדכנית ומדויקת: זיון וויליאמסון חתם ב-2022 על הארכת רוקי של 5 שנים בשווי בסיס של כ-197 מיליון דולר (עד 231 מיליון דולר אם יעמוד בקריטריוני סופרמקס), עם סעיפים שמקשרים בין ערבות השכר לבין מספר המשחקים שהוא משחק בפועל. במרץ 2026 הוא עבר את סף 51 המשחקים בעונה, מה שהעלה אוטומטית את הערבות שלו לעונת 2026/27 מ-16.9 מיליון דולר ל-25.3 מיליון דולר - דוגמה מדויקת לאיך תמריץ זמינות בחוזה משפיע ישירות על הכיס של השחקן.

זיון וויליאמסון, ניו אורלינס פליקנס - חוזה ההארכה שלו כולל תמריצי ערבות שכר לפי מספר משחקים
זיון וויליאמסון. צילום: Erik Drost, רישיון CC BY 2.0 (Wikimedia Commons)

החוזה של וויליאמסון לא מסתפק בסעיף אחד - הוא כולל יעדים נפרדים לכל אחת מהעונות 2024/25 עד 2027/28, חלקם קשורים למספר משחקים וחלקם אפילו לעמידה ביעדי משקל וכושר גופני, שנקבעו מראש יחד עם הקבוצה. כל יעד שהוא עומד בו "פותח" באופן אוטומטי עוד פרוסה מתוך הערבות המלאה של 231 מיליון הדולר - בלי צורך לחזור ולנהל משא ומתן מחדש בכל פעם.

המקרה של וויליאמסון ממחיש כלל רחב יותר: ככל ששחקן נחשב "בסיכון" (בעיקר עקב היסטוריית פציעות), קבוצות דורשות יותר סעיפי הגנה מהסוג הזה בחוזה - וככל שהוא מוכיח את עצמו בפועל (כמו כאן, פשוט על ידי לשחק), הוא פותח יותר ביטחון כלכלי בעצמו, שלב אחר שלב, לא רק דרך משא ומתן חד-פעמי.

זו בעצם עסקה שמשרתת את שני הצדדים: הקבוצה מקבלת רשת ביטחון תקציבית - היא לא נועלת את עצמה מראש בסכום מלא מול שחקן שההיסטוריה שלו מעוררת חשש, ויכולה לתכנן את שאר הסגל סביב תרחיש שמרני יותר. השחקן, מצידו, לא נאלץ לחתום על חוזה קטן יותר רק בגלל הסיכון - הוא מקבל נתיב ברור וממוסמך לחזור ולהשלים את מלוא הערך של החוזה, פשוט על ידי לשחק ולעמוד ביעדים שנקבעו מראש. בשנים האחרונות סעיפים כאלה הופכים נפוצים יותר ויותר בהארכות של כוכבים עם היסטוריית פציעות, לא רק אצל וויליאמסון.

מבחינת הקבוצות האחרות, חוזים כאלה משפיעים על השוק כולו: הם מציבים תקדים לחוזים של שחקנים בסיכון דומה, ולכן סוכנים וקבוצות עוקבים אחרי הסעיפים לא פחות מאחרי הסכום הכולל.

במבט רחב, סעיפים כאלה הם דרך לחלוק סיכון בין הצדדים: הקבוצה מקבלת הגנה, והשחקן מקבל דרך להרוויח את מלוא הסכום, וזה מסביר למה הם נפוצים במיוחד בחוזים של שחקנים עם היסטוריית פציעות.

איך זה משפיע על בניית סגל?

חוזה רוקי זול הוא הנכס הכי יעיל שקיים בליגה - שחקן ברמת כוכב על 20-40 מיליון דולר בשנה פחות ממה שהוא היה מקבל בשוק החופשי, מה שמשאיר לקבוצה מקום להקיף אותו בעומק. זו בדיוק הסיבה שקבוצות כמו אוקלהומה סיטי ת'אנדר משקיעות כל כך הרבה בדראפט - ולמה ברגע שהכוכב עובר לחוזה מקס או סופרמקס (35% מהתקרה לשחקן אחד בלבד), האיזון הכלכלי של הסגל כולו משתנה בבת אחת. הרחבה מלאה על איך זה בדיוק דוחף קבוצות אל תוך מגבלות תפעוליות אמיתיות ("אפרון 1" ו"אפרון 2") נמצאת בקישור למדריך הייעודי, בתחתית העמוד.

דוגמה מלאה: מסלול חוזה שלם

המסלול של ג'יילן וויליאמס מדגים את הסולם המלא בצורה הכי נקייה: ב-2022 הוא נבחר במקום 12 וחתם על חוזה רוקי של 4 שנים ב-20.26 מיליון דולר בלבד - סכום קבוע מראש, בלי משא ומתן. שלוש שנים אחר כך, אחרי שהוכיח את עצמו כאחד השחקנים הטובים בליגה (כולל אליפות 2025), הוא זכאי כבר להארכת רוקי מדורגת של עד 287 מיליון דולר. אם בעתיד הוא ימשיך להצטיין וישאר בת'אנדר מספיק שנים, הצעד הבא האפשרי הוא סופרמקס מלא ב-35% מהתקרה - בדיוק כמו שקרה לטייטום ולבראון בבוסטון. זה המסלול המלא: מחוזה רוקי קבוע, דרך הארכה מדורגת לפי הישגים, ועד לחוזה הגדול ביותר שה-CBA בכלל מרשה.

מה חשוב לזכור על סוגי החוזים?

בקצרה

  • כמעט כל חוזה ב-NBA נקבע לפי ותק ומקום דראפט, לא משא ומתן חופשי - מרוקי (25%) ועד סופרמקס (35%)
  • כלל רוז מאפשר לכוכבים צעירים לקפוץ מ-25% ל-30% אם הם מוכיחים את עצמם לפני תום חוזה הרוקי
  • חוזה רוקי זול הוא הנכס הכלכלי היעיל ביותר בליגה - וברגע שהוא נגמר, הקבוצה נכנסת לזירת מקס/סופרמקס/אפרון
  • גם חוזי המינימום וה-Two-Way בנויים על סולמות קבועים - עם כללי הגנה (כמו תקרת שנתיים ותק) שמעודדים קבוצות להחזיק ותיקים

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 12 בספטמבר 2026

שאלות נפוצות

חוזה רוקי (4 שנים, לבחירות הסיבוב הראשון בלבד) נקבע מראש לפי מקום הבחירה בדראפט - הקבוצה יכולה להציע 80%-120% מהסכום הקבוע, אבל לא סכום אחר לגמרי. חוזה רגיל, אחרי תום הרוקי, נתון למשא ומתן חופשי עד למקסימום המותר לשחקן לפי ותקו.

סעיף שמאפשר לשחקן עם עד 6 שנות ותק לקבל עד 30% מהתקרה במקום 25% הרגילים, אם עשה All-NBA, MVP או DPOY בעונה שקדמה לחוזה החדש (או ב-2 מתוך 3 העונות שלפניה). נקרא על שם דריק רוז, הראשון שניצל אותו ב-2011.

מקס הוא הסכום המקסימלי שמותר לשחקן לפי ותקו - 25%, 30% או 35% מהתקרה. סופרמקס (Designated Veteran) הוא מנגנון שמאפשר לשחקן עם 7-9 שנות ותק, שבדרך כלל זכאי רק ל-30%, לקפוץ ל-35% המלאים אם הוא עומד בקריטריוני MVP/DPOY/All-NBA.

כי זה הנכס הכלכלי היעיל ביותר בליגה - שחקן ברמת כוכב שמקבל 20-40 מיליון דולר בשנה פחות ממה שהיה מקבל בשוק החופשי, מה שמשאיר לקבוצה תקציב להקיף אותו בעומק סביב הליבה הזולה.

חוזים של שחקנים עם היסטוריית פציעות כוללים לפעמים סעיפים שמקשרים בין ערבות השכר למספר משחקים בפועל - כמו אצל זיון וויליאמסון, שעבר סף של 51 משחקים במרץ 2026 והעלה אוטומטית את הערבות שלו לעונה הבאה ב-8.4 מיליון דולר.
רוצים לדעת עוד? שאלו את עוזר ה-AI שלנו

העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: כל סוגי החוזים ב-NBA - מדריך מלא) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.