מה זה Mid-Level Exception?
רוב קבוצות ה-NBA נמצאות מעל תקרת השכר ברוב העונות - אז איך הן בכלל מחתימות שחקנים חדשים בפרי אייג'נסי? חריגת האמצע (Mid-Level Exception) היא אחד הכלים המרכזיים שמאפשרים את זה. במאמר הזה נסביר את שלוש הגרסאות השונות של החריגה, כמה כסף כל אחת מהן שווה, ואיך פורטלנד טרייל בלייזרס השתמשו בה ב-2025 כדי להחזיר הביתה כוכב שגדל אצלם.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 22 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| מטרה | מאפשרת לקבוצות מעל תקרת השכר להחתים שחקנים חדשים בפרי אייג'נסי |
| Non-Taxpayer MLE (2026/27) | 15,044,000$ |
| Taxpayer MLE (2026/27) | 6,064,000$ |
| Room MLE (2026/27) | 9,366,000$ |
| אורך חוזה מקסימלי | עד 4 עונות |
מה זה Mid-Level Exception?
חריגת האמצע (Mid-Level Exception, או בקיצור MLE) היא כלי שמאפשר לקבוצה שכבר מעל תקרת השכר להחתים שחקן חופשי בכל זאת - בלי להזדקק למקום פנוי מתחת לתקרה. בלי כלים כאלה, רוב הקבוצות בליגה (שרובן ככולן מעל התקרה ברוב העונות) פשוט לא היו יכולות לחזק את הסגל בכלל בפרי אייג'נסי. השם "אמצע" מגיע מכך שבמקור הסכום נקבע בערך לפי שכר השחקן האמצעי בליגה - כיום זה כבר לא חישוב מדויק, אלא סכום קבוע שמתעדכן כל עונה יחד עם תקרת השכר.
חשוב להבין: יש לא רק חריגת אמצע אחת - יש שלוש גרסאות שונות, כל אחת עם סכום שונה, בהתאם למצב הקבוצה מול תקרת השכר והאיפרונים. קבוצה זכאית רק לגרסה אחת מהן בכל עונה נתונה, לא לכולן.
המספרים שמאחורי חריגת האמצע
חריגת האמצע במספרים
- 3 גרסאות שונות של חריגת האמצע קיימות - קבוצה זכאית רק לאחת מהן בכל עונה נתונה
- 2012 השנה שבה ריי אלן עזב את בוסטון וחתם במיאמי באמצעות חריגת האמצע
- 3.09 מיליון $ השכר שבו פתח החוזה של ריי אלן במיאמי, לעונה הראשונה בלבד
- 4 עונות האורך המקסימלי שחוזה שנחתם באמצעות חריגת האמצע יכול להימשך
שלוש הגרסאות של חריגת האמצע
הסכומים הבאים, לפי הפירוט שפרסם Hoops Rumors, הם לעונת 2026/27, מתוך תקרת שכר של 164.961 מיליון דולר שקבעה הליגה רשמית (לפי הודעת NBA.com) - הם מתעדכנים כל עונה, אז חשוב לבדוק את הגובה העדכני לפני שמדברים על עונה ספציפית:
| סוג | סכום שנתי | מי זכאי |
|---|---|---|
| Non-Taxpayer MLE | 15,044,000$ | קבוצות מעל התקרה אך מתחת לאיפרון הראשון |
| Taxpayer MLE | 6,064,000$ | קבוצות מעל האיפרון הראשון (משלמות מס מותרות) |
| Room MLE | 9,366,000$ | קבוצות שניצלו את כל מקום התקרה שלהן וירדו מתחתיה |
איך זה עובד בפועל?
קבוצה יכולה לפצל את חריגת האמצע בין כמה שחקנים, או להשתמש בכולה על שחקן אחד - החוזה יכול להיות עד 4 עונות, עם הסכום הראשון כמתואר בטבלה למעלה והעלאות שנתיות מוגבלות (לא כמו חוזה מקסימום רגיל). לדוגמה, חריגת האמצע ללא-משלמי-מס בשווי 4 עונות מגיעה לכ-60.6 מיליון דולר בסך הכול. ברגע שקבוצה משתמשת בחלק מהחריגה, מה שנשאר ממנה עדיין זמין לשימוש נוסף על שחקנים אחרים באותה עונה - עד שהיא מתרוקנת לגמרי.
דוגמה מה-NBA: דמיאן לילארד חוזר הביתה לפורטלנד
לפי הסיקור של Hoops Rumors לאופן שבו קבוצות השתמשו בחריגת האמצע בעונת 2026/27, הדוגמה הכי בולטת מעונת 2025/26: דמיאן לילארד חתם עם פורטלנד טרייל בלייזרס - הקבוצה שדראפטה אותו במקום השישי ב-2012 ואיתה בילה את תשע העונות הראשונות שלו בקריירה - באמצעות מלוא חריגת האמצע ללא-משלמי-המס, 14,104,000$. פורטלנד לא הייתה קרובה למקום מתחת לתקרת השכר שהיה מאפשר להחתים אותו כרגיל, אז חריגת האמצע הייתה הכלי היחיד שאיפשר לקבוצה בכלל להציע לו חוזה. זו גם דוגמה טובה לשימוש בכל הסכום על שחקן אחד בלבד, במקום לפצל אותו בין כמה חתימות כפי שהוסבר למעלה. באותה עונה בדיוק השתמשה גם דטרויט פיסטונס במלוא החריגה שלה כדי להחתים את קאריס לה-ורט.
החתימה הזו הגיעה אחרי מסלול מפותל: לילארד הועבר מפורטלנד למילווקי בקיץ 2023, בעסקה שהביאה לפורטלנד את ג'רו הולידיי, ואז, באפריל 2025, קרע את גיד האכילס במהלך משחק בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול אינדיאנה. מילווקי שחררה אותו (Waive) בקיץ 2025 באמצעות שיטת ה-Stretch, כדי לפנות מקום מתחת לתקרה - עדיין תוך כדי החלמה מהפציעה.
פורטלנד, שם התחיל את הקריירה שלו, הייתה מוכנה לקחת סיכון רפואי ולהחתים אותו במחיר מלא של חריגת האמצע - תמורה שמדגימה איך קבוצות לפעמים מוכנות לשלם על ערך תדמיתי ומנהיגותי, גם לשחקן שלא צפוי לשחק בתחילת העונה.
דוגמה נוספת ומוכרת: ריי אלן עוזב את בוסטון בשביל מיאמי (2012)
אחד המקרים המוכרים ביותר בהיסטוריה של החריגה: ביולי 2012, ריי אלן - אז כבר שחקן ותיק ומצטיין קליעה משולש - עזב את בוסטון סלטיקס וחתם עם מיאמי היט באמצעות חריגת האמצע למשלמי-המס ("Taxpayer MLE"), כי מיאמי הייתה אז קבוצה שמעל קו מס המותרות ולא הייתה זכאית לחריגה המלאה. לפי ESPN, החוזה היה לשנתיים ב-6,319,050 דולר בסך הכל (עם אופציית שחקן בשנה השנייה), ופתח בכ-3.09 מיליון דולר בעונה הראשונה. זה קרה בזמן שבוסטון הציעו לו חוזה עשיר יותר - שנתיים בכ-12 מיליון דולר, עם סעיף No-Trade - אבל אלן בחר במיאמי כדי לנסות לזכות באליפות לצד לברון ג'יימס ודוויין וויד. הבחירה שילמה את עצמה כבר בעונה הראשונה: בגמר 2013, אלן קלע שלשה מכרעת בשניות האחרונות של משחק 6 מול סן אנטוניו שהצילה את מיאמי מהפסד באליפות, וההיט המשיכו לזכות בתואר.
דמיאן לילארד, שהוזכר בדוגמה למעלה, ממחיש את הערך של חריגת האמצע: היא מאפשרת לקבוצה שאין לה מקום תחת התקרה להחתים שחקן איכותי בשוק החופשי. בלעדיה, קבוצה כזו הייתה יכולה להציע רק חוזה מינימום.
מבחינת השחקן, חתימה בחריגת האמצע אומרת חוזה גבוה מהמינימום בלי תלות במקום תחת התקרה, ולכן שחקנים שרוצים לחזור לקבוצה מוכרת או להצטרף לקבוצה אליפותית משתמשים בה.
הקבוצה צריכה להחליט אם להשתמש בכל הסכום על שחקן אחד או לפצל אותו. החלטה כזו תלויה בצרכי הסגל: שחקן אחד טוב עולה יותר מכמה שחקני רוטציה, אבל מעניק יותר איכות.
הסכום עצמו גדל בכל שנה יחד עם התקרה, ולכן חוזים שנחתמו לפני כמה שנים נראים נמוכים לעומת היום. כדי להשוות בין שחקנים, כדאי להסתכל על הסכום ביחס לתקרה בשנה שבה נחתם החוזה.
בסופו של דבר, חריגת האמצע היא הכלי העיקרי של קבוצות שחרגו מהתקרה, והיא מחלקת את הקבוצות לפי המצב: קבוצות שיכולות להשתמש בה במלואה, קבוצות שרק בחלק ממנה, וקבוצות שלא יכולות בכלל.
אפשר לראות שהחריגה היא כלי תחרותי יותר ממה שנדמה: היא מאפשרת לקבוצות שלא מצליחות להתחרות על כוכבי העל לשפר את הסגל בפועל, וגם קבוצות עשירות משתמשות בה כדי להשלים עומק. מי שמסתכל על רשימת החתימות של הקיץ יגלה שחלק מהשחקנים שמשפיעים על הרוטציה נחתמו בדיוק בסכומים האלה, ולא בחוזים הגדולים שמקבלים את הכותרות.
חריגה שעוזרת לקטנים - אבל מגבילה את הגדולים
ה-MLE נועד במקור לתת גם לקבוצות בשוק קטן כלי אמיתי להחתים שחקן שמשפר את הסגל - בלי החריגה הזו, קבוצה כמו פורטלנד לא הייתה יכולה לגייס תגבורת איכותית בלי מרחב שכר פנוי. אבל יש גם ביקורת מהכיוון ההפוך: קבוצות שכבר חוצות את האפרון הראשון מוגבלות לחריגת האמצע הקטנה בהרבה (הטקספייר MLE), שלרוב לא מספיקה בכלל למשוך שחקן רוטציה איכותי בשוק החופשי - מה שכופה על קבוצות מתחרות "כבדות כיס" להשלים עומק כמעט אך ורק דרך חוזי מינימום. כך שבפועל, החריגה עוזרת לקבוצות בינוניות יותר משהיא עוזרת לקבוצות שכבר מעל האפרונים.
מה ההבדל בין MLE לחריגות/מנגנוני חתימה אחרים?
בניגוד לחתימה עם מקום פנוי מתחת לתקרה, חריגת האמצע לא דורשת מהקבוצה לפנות שום שכר קיים - היא פשוט קיימת לכל קבוצה מעל התקרה, בגובה קבוע. בניגוד ל-Sign-and-Trade, אין צורך בשיתוף פעולה מהקבוצה הקודמת של השחקן ואין השלכת Hard Cap אוטומטית - אבל היא גם מוגבלת בסכום קבוע מראש, בעוד ש-Sign-and-Trade יכול תיאורטית להגיע לסכומים גבוהים הרבה יותר בהתאם למה שהצדדים מסכימים עליו בטרייד.
מה חשוב לזכור?
- יש שלוש גרסאות של חריגת האמצע (ללא-משלמי-מס, למשלמי-מס, ולקבוצות עם Room) - קבוצה זכאית רק לאחת מהן בעונה נתונה
- לעונת 2026/27: 15,044,000$ ללא-משלמי-מס, 6,064,000$ למשלמי-מס, 9,366,000$ לקבוצות Room - עולה כל עונה יחד עם תקרת השכר
- אפשר לפצל את החריגה בין כמה שחקנים או להשתמש בה במלואה על אחד, לחוזה של עד 4 עונות
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
- Hoops Rumors Glossary - Mid-Level Exception
- Hoops Rumors - Values Of 2026/27 Mid-Level, Bi-Annual Exceptions
- Hoops Rumors - How Teams Are Using 2026/27 Mid-Level Exceptions
- NBA.com - NBA sets Salary Cap for 2026-27 season at $164.961 million
- ESPN - Ray Allen leaving Boston Celtics for Miami Heat, 2012
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 22 בספטמבר 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: מה זה Mid-Level Exception?) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.