מה זה חוזה סופרמקס (Supermax) ב-NBA?
למה שחקן-על צעיר לא פשוט הופך לשחקן חופשי ובוחר את הקבוצה שהוא הכי אוהב? התשובה, לרוב, היא חוזה סופרמקס - הכלי הכספי החזק ביותר שקבוצת NBA יכולה להציע לשחקן שלה, ושרק היא יכולה להציע. זהו סעיף ב-CBA שמאפשר לשחקן ותיק עם הישגים עילית לחתום על החוזה הגדול ביותר שהחוק מתיר - אבל רק עם הקבוצה שכבר גידלה אותו. המדריך הזה מסביר מי זכאי, כמה זה שווה בפועל, ולמה שילוב של שני חוזי סופרמקס על אותו סגל יכול להפוך לנטל כבד בדיוק כמו שהוא נכס.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 23 בספטמבר 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| שם | Designated Veteran Extension (סופרמקס) |
| ותק נדרש | 7-9 שנות ניסיון + הישג עילית, או 10+ שנות ותק |
| אחוז מהתקרה | 35% - המדרגה הגבוהה ביותר האפשרית |
| מי יכול להציע | רק הקבוצה שדראפטה את השחקן (או קיבלה אותו בטרייד מוקדם) |
| מקור | CBA 2017, עודכן ב-2023 |
מה זה חוזה סופרמקס?
סופרמקס הוא הכינוי המקובל ל-Designated Veteran Extension - סעיף ב-CBA שמאפשר לשחקן ותיק עם 7-9 שנות ניסיון, שעומד בקריטריון הישגים עילית, לחתום על חוזה בשווי 35% מתקרת השכר - המדרגה הגבוהה ביותר שקיימת, ששמורה בדרך כלל רק לשחקנים עם 10+ שנות ותק. במילים פשוטות: זו הדרך שבה קבוצה יכולה להציע לכוכב-על צעיר יותר כסף ממה שהחוק הרגיל היה מאפשר לה - אבל רק אם הוא כבר הוכיח שהוא שייך לשכבה העליונה ביותר של הליגה.
בקצרה: שם - Designated Veteran Extension (סופרמקס) · סוג - הארכת חוזה מקסימלית מוגדלת · חל על - שחקנים ותיקים עם 7-9 שנות ניסיון והישג עילית (או 10+ שנות ותק) · מטרת המנגנון - לאפשר לקבוצה לשמר כוכב-על בלי לאבד אותו לשוק החופשי · מקור - CBA 2017, עודכן ב-2023.
סופרמקס במספרים
סופרמקס במספרים
- 35% מתקרת השכר - המדרגה הגבוהה ביותר שקיימת, גם עבור שחקן עם 7-9 שנות ותק בלבד
- 2017 השנה שבה נולד המנגנון, בעקבות עזיבת קווין דוראנט את אוקלהומה סיטי ב-2016
- 14 שחקנים בלבד חתמו על סופרמקס מאז 2017 - כולל שיי גילג'ס-אלכסנדר, השחקן ה-14
- 314 מיליון $ שווי חוזה הסופרמקס של ג'ייסון טייטום ב-2024 - הגדול בתולדות הליגה באותו רגע
למה החוק הזה קיים?
הסופרמקס נולד ב-CBA של 2017, בעקבות רגע שזעזע את הליגה: קווין דוראנט עזב את אוקלהומה סיטי לגולדן סטייט ב-2016 כשחקן חופשי, לקבוצה שכבר הייתה מועמדת אמיתית לאליפות. הליגה רצתה לתת לקבוצות כלי אמיתי לשמר את הכוכבים הצעירים שלהן - לא הפצרות, אלא יתרון כספי מוחשי שרק הקבוצה הנוכחית יכולה להציע. סופרמקס עונה בדיוק על זה: הוא מאפשר לקבוצה "משלה" להציע סכום גבוה משמעותית מכל מה שקבוצה אחרת יכולה להציע לאותו שחקן בשוק החופשי.
איך זה עובד?
סופרמקס הוא לא חוזה שחקן חופשי - הוא הארכת חוזה, שנחתמת בזמן שהשחקן עדיין תחת חוזה קיים אצל אותה קבוצה. במקום לחכות לשוק החופשי, הקבוצה מציעה לשחקן לחתום מראש על שנים נוספות שמתחילות כשהחוזה הנוכחי מסתיים. ההיגיון: אם שחקן צעיר כבר הוכיח שהוא ברמת MVP או All-NBA, אין טעם לקבוצה לחכות ולסכן אותו בשוק החופשי - עדיף להציע לו כבר עכשיו את המקסימום המוגדל, ולוודא שהוא נשאר.
מי זכאי לסופרמקס?
הזכאות בנויה משני תנאים שצריכים להתקיים יחד:
- ותק: 7, 8 או 9 שנות ניסיון ב-NBA בדיוק - מתחת ל-7 שנים השחקן לא זכאי בכלל, ומעל 9 שנים הוא כבר זכאי למקסימום המלא (35%) גם בלי הישגים מיוחדים.
- הישג עילית באחת מהעונות הרלוונטיות - לפחות אחד מהשלושה: נבחר לחמישיית ה-All-NBA (בכל דרגה) בעונה האחרונה, או בשתיים מתוך שלוש העונות האחרונות · זכה בתואר Defensive Player of the Year באותם תנאים · או זכה בתואר MVP באחת משלוש העונות האחרונות.
בנוסף, יש תנאי שלישי שנוגע לקבוצה עצמה, לא רק לשחקן - ומוסבר בפירוט בסעיף הבא.
מגבלות ותנאים
התנאי המרכזי שמפתיע הכי הרבה אוהדים: סופרמקס אפשר לחתום רק עם הקבוצה שממנה השחקן זכאי - כלומר הקבוצה שדראפטה אותו, או קבוצה שקיבלה אותו בטרייד בזמן שהוא עדיין היה על חוזה הרוקי שלו (בתוך 4 השנים הראשונות בליגה). שחקן לא יכול "לקנות" סופרמקס אצל קבוצה חדשה בשוק החופשי - זו בדיוק הסיבה שהמנגנון קיים: לתת יתרון בלעדי לקבוצה שכבר גידלה את הכוכב.
מגבלה נוספת: אורך החוזה לא יכול לעלות על 6 שנים בסך הכול, כולל השנים שנותרו על החוזה הקיים. בפועל, רוב הסופרמקסים נחתמים כהארכה של 5 שנים נוספות, כשנה אחת עדיין נותרת על החוזה הישן.
כמה כסף מדובר?
כמו כל חוזה מקסימלי ב-NBA, הסכום נגזר כאחוז מתקרת השכר של אותה עונה - לא סכום קבוע. הטבלה הבאה (עונת 2026/27) ממחישה את הפער בין המדרגות:
| מסלול | אחוז מהתקרה | שכר שנה 1 (2026/27) | מי זכאי |
|---|---|---|---|
| מקסימום רגיל - ותק נמוך | 25% | 41,240,250$ | עד 6 שנות ותק |
| מקסימום רגיל - ותק בינוני | 30% | 49,488,300$ | 7-9 שנות ותק |
| סופרמקס (Designated Veteran) | 35% | 57,736,350$ | 7-9 שנות ותק + הישג עילית, או 10+ שנות ותק |
הפער בין 30% ל-35% נראה קטן על הנייר, אבל על פני חוזה של 5 שנים עם העלאות שנתיות של עד 8%, הוא מצטבר למאות מיליוני דולרים - בדיוק ההבדל שהפך את ג'ייסון טייטום לחתום על חוזה בשווי 314 מיליון דולר ב-2024, במקום "רק" סביב 260-270 מיליון דולר במדרגת 30%.
דוגמה מעשית
נניח שחקן שנבחר בדראפט במקום 5, ובעונה הרביעית שלו (עדיין על חוזה הרוקי) נבחר לראשונה לחמישיית ה-All-NBA השנייה. ברגע שהוא נכנס לשנה החמישית שלו בליגה (ותק של 4 שנים מלאות), הקבוצה שדראפטה אותו יכולה כבר להציע לו הארכת חוזה. אבל כדי להיות זכאי לסופרמקס עצמו, הוא צריך להמתין עד שנת הוותק ה-7 - ואז, אם הוא שומר על הרמה (או חוזר עליה בשתיים מתוך שלוש העונות), הקבוצה יכולה להציע לו את מדרגת ה-35% המלאה, במקום 30% ה"רגילים" לוותק הזה.
איך זה משפיע על קבוצות?
מצד אחד, סופרמקס הוא כלי שימור קריטי - בלעדיו, קבוצות רבות היו מאבדות את הכוכבים שהן גידלו ברגע שהם מגיעים לשוק החופשי. מצד שני, המחיר כבד: שילוב של שני חוזי סופרמקס על אותו סגל - כמו ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון בבוסטון סלטיקס - דוחף קבוצה כמעט אוטומטית מעל אפרון השני , עם כל המגבלות הקשות שנלוות לזה - איסור על שילוב משכורות בטרייד, איסור על שימוש בחריגות שכר, ועוד. קבוצה עם שני שחקני סופרמקס חייבת לבנות את שאר הסגל כמעט כולו מחוזי מינימום ובחירות דראפט זולות.
איך זה משפיע על שחקנים?
עבור השחקן, סופרמקס הוא בו-זמנית התגמול הכספי הגדול ביותר האפשרי בקריירה שלו, וגם כלי שמחזק את התלות שלו בקבוצה הנוכחית - כי שום קבוצה אחרת לא יכולה להציע לו את אותו סכום. זו בדיוק הסיבה שהמנגנון עובד כל כך טוב מנקודת המבט של הקבוצות: הוא הופך את ה"נשארות" לכלכלית הגיונית בהרבה מ"העזיבה", גם אם השחקן שוקל אפשרויות אחרות מסיבות לא-כספיות (הרכב סגל, מיקום, מאמן).
מה ההבדל בין סופרמקס לחוזה מקסימום רגיל?
חוזה מקסימום "רגיל" (25% או 30%, לפי ותק) יכול להציע כל קבוצה לשחקן חופשי בשוק - זו לא זכות בלעדית. סופרמקס שונה בשני מובנים מרכזיים: הוא זמין רק לקבוצה שהזכתה את השחקן בזכאות (הקבוצה שדראפטה אותו או קיבלה אותו בטרייד מוקדם), והוא נחתם כהארכה על חוזה קיים, לא כחוזה חדש בשוק החופשי. במילים אחרות - כל שחקן יכול לקבל מקסימום רגיל ממישהו; רק מעטים יכולים לקבל סופרמקס, ורק מקבוצה אחת ספציפית.
מה קורה אם...?
מה קורה אם שחקן לא עומד בקריטריון ההישגים? הוא פשוט לא זכאי לסופרמקס - הקבוצה עדיין יכולה להציע לו הארכה במדרגת ה-30% הרגילה לוותק שלו, אבל לא את ה-35%. מה קורה אם הקבוצה לא רוצה להציע סופרמקס למרות שהשחקן זכאי? השחקן ממשיך על החוזה הקיים שלו, ויכול להפוך לשחקן חופשי בתום התקופה - בדיוק הסיכון שהמנגנון נועד למנוע מלכתחילה. מה קורה אם שחקן עם סופרמקס הועבר? החוזה עצמו נשאר תקף במלואו ועובר עם השחקן לקבוצה החדשה - רק הזכאות לחתום על סופרמקס חדש בעתיד היא מה שמוגבל לקבוצה המקורית, לא החוזה שכבר נחתם.
דוגמה אמיתית מה-NBA
שיי גילג'ס-אלכסנדר הוא הדוגמה הטרייה ביותר: אחרי שזכה ב-MVP העונה הסדירה ב-2024/25 והוביל את אוקלהומה סיטי ת'אנדר לאליפות NBA 2025, הוא חתם בקיץ 2025 על סופרמקס עם הקבוצה שדראפטה אותו - השחקן ה-14 בלבד שחתם על הארכת Designated Veteran מאז שהמנגנון נוצר ב-2017.
המקרה שלו ממחיש בדיוק את התנאי שכבר הוסבר למעלה: אילו הוא היה עובר לקבוצה אחרת בשוק החופשי לפני שהגיע לוותק הנדרש, שום קבוצה אחרת לא הייתה יכולה להציע לו את אותו סכום - רק אוקלהומה סיטי, כי היא זו שדראפטה אותו. זה בדיוק המנגנון שאמור היה למנוע מקרה כמו העזיבה של קווין דוראנט ב-2016 לחזור על עצמו.
גם התזמון לא מקרי: גילג'ס-אלכסנדר חתם על הסופרמקס רק אחרי שכבר עמד בקריטריון ההישגים בפועל (ה-MVP וההגעה לאליפות), לא לפני. בדיוק בגלל זה הארכת חוזה מהסוג הזה נחשבת בטוחה מבחינת הקבוצה - היא לא מהמרת מראש על שחקן שעוד לא הוכיח את עצמו ברמה הנדרשת, אלא מתגמלת הישג שכבר קרה.
מבחינת אוקלהומה סיטי, זו גם הימור מחושב בזמן הנכון: הקבוצה עדיין רחוקה מגיל הפרישה הטבעי של הליבה שלה, ומאגר בחירות הדראפט העתידי שלה עצום - כך שהיא יכולה להרשות לעצמה את המחויבות הכספית הענקית בלי לוותר על גמישות לבנות סביבו לשנים הבאות.
כדי להבין מי זכאי, כדאי לזכור את שלוש הדרישות העיקריות: ותק של שבע או שמונה שנים, השתייכות לקבוצה שמציעה את ההארכה, והישגים אישיים כמו MVP, תואר השחקן ההגנתי של השנה או בחירות ל-All-NBA. מי שעומד בהן יכול לקבל עד כ-35% מהתקרה, במקום 30% במסלול הרגיל.
הדוגמה המוכרת ביותר לסיכון שבשני סופרמקסים על אותו סגל: ג'יילן בראון וטייטום מבוסטון סלטיקס חתמו שניהם על סופרמקס בתוך שנה אחת מזה - בראון על 5 שנים בשווי של עד 304 מיליון דולר ב-2023, וטייטום על 5 שנים בשווי של עד 314 מיליון דולר ב-2024, שהיה החוזה הגדול ביותר בתולדות הליגה באותו רגע.
בראון עמד בקריטריון דרך ה-Finals MVP שלו מאליפות 2024 - הוכחה לכך שהמסלול לסופרמקס לא תמיד עובר דרך MVP עונתי; גם הצטיינות ברגעים הכי גדולים של הפלייאוף נחשבת. טייטום, לעומתו, הגיע לסופרמקס דרך רצף בחירות ל-All-NBA לאורך כמה עונות - שני מסלולים שונים לגמרי לאותה מדרגת 35%.
השילוב הזה נתן לבוסטון את הליבה שהובילה אותה לאליפות 2024 - אבל גם דחף אותה עמוק מעל אפרון השני, עם כל המגבלות התפעוליות שזה כרוך בהן לבניית שאר הסגל סביב שני החוזים הענקיים.
הדוגמה של בוסטון מראה את המחיר של הצלחה: שני חוזים כאלה תופסים חלק גדול מהתקרה, ולכן כל שחקן נוסף נקנה בעלות גבוהה במונחי מס. מצד שני אין תחליף לשני כוכבים ברמה הזו, והקבוצה הראתה שהיא יכולה לזכות באליפות עם הליבה הזאת. ההחלטה אם להחזיק שני סופרמקסים תלויה בשאלה אם ערך הכוכב השני עולה על העלות הנוספת, ובגלל שהאפרון השני מגביל פעולות כמו טריידים עם מיזוג שכר, ההחלטה הזו משפיעה על כל קיץ שאחריה.
מי שמחשב את העלות האמיתית של שני סופרמקסים צריך לכלול גם את מה שאי אפשר לעשות: ככל ששתי חתימות כאלה תופסות חלק גדול מהשכר, פחות כסף נשאר לשחקני ההשלמה, והקבוצה נשענת על חוזי רוקי ושחקנים בשכר נמוך כדי לשמור על איזון. לכן הבחירה לחתום שני סופרמקסים היא החלטה אסטרטגית ולא רק כספית.
מה חשוב לזכור
3 דברים שחשוב לזכור
- רק הקבוצה המקורית יכולה להציע סופרמקס - לא שוק חופשי, ולא כל קבוצה שרוצה.
- נדרשים שני תנאים יחד - 7-9 שנות ותק בדיוק, ועמידה בקריטריון MVP/DPOY/All-NBA.
- המחיר לקבוצה גבוה - שני סופרמקסים על אותו סגל כמעט תמיד דוחפים מעל אפרון השני.
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 23 בספטמבר 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: מה זה חוזה סופרמקס (Supermax) ב-NBA?) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.