TS% (True Shooting) - מה זה ואיך המדד עובד
איזה שחקן קולע ביעילות רבה יותר: מי שקולע 50% מהשדה, או מי שקולע 40% משלוש? התשובה לא פשוטה כמו שהיא נשמעת, וזו בדיוק הבעיה ש-TS%, ראשי תיבות של True Shooting Percentage, בא לפתור. הוא ממזג זריקות שדה, זריקות שלוש וזריקות עונשין למספר יחיד אחד שמייצג יעילות קליעה אמיתית - לא רק כמה זריקות נכנסו, אלא כמה נקודות הופקו מכל ניסיון קליעה. במאמר הזה נסביר איך המדד מחושב, איך לקרוא אותו נכון, ולמה כדאי תמיד לבדוק אותו לצד נתוני נפח כמו Usage Rate.
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 13 באוגוסט 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?
| שם מלא | True Shooting Percentage |
| קיצור | TS% |
| סוג | מדד מתקדם (Advanced Statistic) |
| מה מודד | יעילות קליעה כוללת - זריקות שדה, שלוש וזריקות עונשין יחד |
| ערך ממוצע | כ-56%-57% |
| פותח על ידי | מיוחס בעיקר לאנליסט ג'ון הולינגר (John Hollinger), על בסיס עבודתם של כמה אנליסטים בתחילת שנות ה-2000 |
מה זה TS%?
TS%, ראשי תיבות של True Shooting Percentage (אחוז קליעה אמיתי), הוא מדד יעילות שמאחד את כל דרכי הקליעה של שחקן - זריקות שדה, זריקות שלוש וזריקות עונשין - למספר יחיד אחד. הרעיון פשוט: FG% הרגיל מתייחס לזריקת שלוש ולזריקת שתיים באותו אופן בדיוק, למרות ששלוש שווה יותר נקודות. TS% מתקן את זה, ומוסיף לתמונה גם את קו העונשין, שנעדר לגמרי מ-FG%.
זה שונה מ-eFG% (אחוז קליעה מתוקנן), שגם הוא מתקן את משקל זריקות השלוש אבל מתעלם מזריקות עונשין לגמרי. תוכלו למצוא את שני המדדים זה לצד זה בעמוד השחקן של כל שחקן פעיל באתר - ההתחלה הכי נוחה היא תמיד מניתוחי סטטיסטיקות והשוואות.
המספרים שמאחורי TS%
TS%, במספרים
- 73.2% אחוז הקליעה האמיתי הגבוה ביותר בהיסטוריה לעונה בודדת (רודי גובר, 2021-22)
- 67.5% שיא הקריירה של סטף קרי, בעונת 2017-18, עם ממוצע 26.4 נקודות למשחק
- 56%-57% טווח הממוצע הליגתי הקבוע
- 70.1% אחוז הקליעה של יוקיץ' בעונת ה-MVP הראשונה שלו (2022-23), הגבוה ביותר בליגה באותה עונה
איך TS% מחושב, ומה משפיע עליו?
עכשיו בואו נראה איך זה בפועל: TS% מחשב תחילה "ניסיונות קליעה אמיתיים" (TSA) - סכום ניסיונות זריקת השדה, בתוספת ניסיונות זריקת עונשין במשקל מופחת (כי שתי זריקות עונשין "שוות" בערך לניסיון זריקת שדה אחד מבחינת עלות החזקה). לאחר מכן, פשוט מחלקים את סך הנקודות שקלע השחקן בכפול ה-TSA.
הנוסחה הרשמית (Basketball-Reference)
המשקל 0.44 הוא אותה הערכה סטטיסטית בדיוק שמופיעה גם בנוסחת Usage Rate - כי שתיהן צריכות לפתור את אותה בעיה: כמה "ניסיון קליעה שווה-ערך" מייצג זוג זריקות עונשין ממוצע.
כיצד TS% מתחבר?
איך מפרשים ערך TS%?
הממוצע הליגתי נע סביב 56%-57%. מהניסיון שלי, הכי קל לזכור את הסולם ככה: כל 4-5 נקודות אחוז מעל הממוצע מייצגות שכבת יעילות משמעותית נוספת. הטבלה הבאה מציגה את הטווחים המקובלים:
| TS% | מה זה אומר |
|---|---|
| מתחת ל-52% | מתחת לממוצע - יעילות בעייתית, בעיקר אצל שחקן עם נפח זריקה גבוה |
| 52%-55% | קרוב לממוצע, מהצד הנמוך |
| 55%-58% | ממוצע ליגתי |
| 58%-62% | מעל הממוצע - יעילות טובה |
| 62%-66% | עילית - רמת כל-NBA |
| 66%-70% | יוצא דופן - בין השחקנים המדויקים ביותר בליגה |
| מעל 70% | טריטוריה היסטורית - קרוב לשיא כל הזמנים |
חשוב לזכור: TS% גבוה לא תמיד אומר "שחקן טוב יותר" בלי הקשר. שחקן עם נפח זריקה נמוך מאוד (למשל ביגמן שכמעט לא זורק מחוץ לאזור הצבוע) יכול להגיע ל-TS% גבוה בקלות יחסית, כי הוא בוחר רק את הזריקות הבטוחות ביותר. בדיוק בשביל זה תמיד כדאי לבדוק TS% יחד עם Usage Rate - כמה מהחזקות הקבוצה עוברות דרך אותו שחקן.
דוגמה לשימוש בפועל: רודי גובר. ה-TS% שלו הוא מהגבוהים אי פעם, אבל הוא מגיע בתפקיד מוגדר: סיומות ליד הסל אחרי מסירות, ריבאונד התקפי וחסימות כדור. כשמסתכלים על שחקן כזה אפשר לקבל תמונה מטעה אם מסתפקים במספר יחיד.
הדרך הנכונה לקרוא את המדד היא להשוות לשחקנים בעלי תפקיד דומה ולא לכוכב שיוצר לעצמו את הזריקות. סנטר שמסיים את רוב ההחזקות שלו ליד הסל יציג TS% גבוה כמעט בכל עונה, ולכן ההשוואה הרלוונטית היא לסנטרים אחרים, ופחות לשחקן כנף או לרכז.
לצד ה-TS% כדאי לבדוק את Usage Rate. ערך נמוך מצביע על שחקן שמקבל זריקות קלות, וערך גבוה על שחקן שיוצר לעצמו. השילוב של TS% גבוה עם Usage גבוה הוא הנדיר והיקר באמת, כי קשה מאוד לשמור על יעילות כשכל ההגנה מתמקדת בך.
ועוד נקודה: אחוז העונשין נכלל בנוסחה, ולכן שחקן שמגיע הרבה לקו משפר את ה-TS% שלו ומקבל קרדיט שאין לו ב-eFG%. זה אחד היתרונות של TS% על פני אחוז קליעה רגיל, והוא מסביר למה קלעים שמרבים לקבל עבירות נראים טוב יותר במדד הזה.
לסיכום, TS% הוא כלי טוב לשאלה אחת: כמה נקודות שחקן מייצר על כל ניסיון קליעה. הוא לא עונה על שאלות אחרות, כמו כמה נקודות הוא מייצר בסך הכול או כמה הוא עוזר לחבריו, ולכן הוא עובד הכי טוב כשהוא משולב עם נתוני נפח ויצירה.
יתרונות של TS%
- התמונה השלמה ביותר על יעילות קליעה - היחיד מבין מדדי הקליעה הנפוצים שכולל גם זריקות שדה וגם זריקות עונשין.
- משקלל נכון את ערך זריקת השלוש - בניגוד ל-FG% הרגיל, שמתייחס לכל זריקה כאילו היא שווה אותו דבר.
- משווה בין סגנונות משחק שונים - מאפשר להשוות "יוצר קליעה מהשלוש" מול "ביגמן שמוסק ליד הסל" בשורה אחת.
- מדד נגיש ופשוט יחסית - בניגוד למדדים מתקדמים יותר, קל להסביר אותו למי שלא מכיר אנליטיקה.
חסרונות ומגבלות
- מתעלם מנפח - שחקן עם TS% גבוה על מעט מאוד ניסיונות זריקה לא בהכרח "טוב יותר" משחקן עם TS% נמוך מעט יותר על נפח ענק. חובה לבדוק לצדו Usage Rate.
- לא מבחין בין קושי הזריקות - זריקה פתוחה לגמרי וזריקה עם שני מגנים על הפנים נספרות אותו דבר אם שתיהן נכנסו.
- לא מודד יצירה - לא מבדיל בין שחקן שיוצר את הזריקה שלו בעצמו לשחקן שמקבל מסירה לזריקה קלה.
- רגיש לעמדה - ביגמנים שרוב הזריקות שלהם קרובות לסל נהנים מיתרון מובנה על פני גארדים שזורקים מרחוק.
ניקולה יוקיץ' דוגמה מעניינת ביחס לזה: הוא מוביל ב-TS% קריירה גבוה במיוחד לביגמן (פירוט בטבלה למטה) - אבל בשונה מביגמן "קלאסי" שכמעט ולא זורק מחוץ לצבוע, הוא גם אחד מיוצרי המשחק המובילים בליגה בעמדתו. ה-TS% לבדו לא מבדיל בין שני הפרופילים האלה; צריך להסתכל גם על נתוני האסיסטים והיצירה שלו כדי להבין כמה מהיעילות מגיעה מיתרון עמדה וכמה ממיומנות אמיתית.
דוגמאות מהליגה
הטבלה הבאה מציגה TS% אמיתי (נתוני Basketball-Reference, לא מנתוני העונה באתר) של שחקנים מוכרים - מהשיא ההיסטורי של עונה בודדת, דרך שני סוגי "עילית" שונים לגמרי (ביגמן יעיל מול קלעי-נפח), ועד לדוגמה של כוכב עם נפח ענק ויעילות ממוצעת בלבד:
| שחקן | TS% | למה זה מעניין |
|---|---|---|
 רודי גובר | 73.2% | רודי גובר רשם את השיא ההיסטורי של כל הזמנים בעונת 2021-22 - אבל ברמת Usage Rate נמוכה מאוד (רוב הזריקות שלו הן מסירות ליד הסל או המראות אחרי ריבאונד התקפי, לא זריקות יצירה עצמאית). |
 ניקולה יוקיץ' | 64.1% | ניקולה יוקיץ' מחזיק ב-TS% קריירה גבוה במיוחד לביגמן שגם יוצר משחק - הוביל את הליגה בקטגוריה עם 70.1% בעונת 2022-23, עונת ה-MVP הראשונה שלו. |
 סטף קרי | 62.6% | סטף קרי משלב נפח קליעה עצום עם יעילות עילית - שיא הקריירה שלו, 67.5%, הגיע בעונת 2017-18, כשקלע בממוצע 26.4 נקודות למשחק. |
 ראסל ווסטברוק | 52.6% | ראסל ווסטברוק (מחזיק השיא ההיסטורי ב-Usage Rate, כפי שראיתם במאמר על המדד הזה) מציג TS% קריירה קרוב לממוצע הליגה בלבד - דוגמה מובהקת לכך שנפח גבוה לא תמיד מתורגם ליעילות. |
איך לקרוא את הטבלה? שלוש שאלות עוזרות. ראשית, באיזה נפח הושגה היעילות: אצל גובר רוב הזריקות הן סיומות ליד הסל אחרי מסירה, ולכן המספר הגבוה משקף בעיקר תפקיד, ואילו אצל קרי ויוקיץ' הוא מגיע יחד עם מספר גדול של זריקות שהם יוצרים בעצמם. שנית, איפה המספר ביחס לממוצע הליגה, שמרוכז סביב 56%-57%. שלישית, האם מדובר בשיא של עונה אחת או בערך קריירה: ערך קריירה אומר הרבה יותר על שחקן.
המספרים אומתו מול טבלת המובילים הרשמית של Basketball-Reference (ראו קישור בתחתית העמוד להשוואה בין עוד שחקנים).
למה TS% חשוב?
TS% נותן לכם, כאוהדים, את הדרך הכי מהירה לענות על השאלה "כמה השחקן הזה באמת יעיל בקליעה?" - בלי להיסחף אחרי FG% שמתעלם מזריקות שלוש ועונשין. זה קריטי בדיוני MVP ו-All-NBA (שחקנים עם נפח גבוה ו-TS% גבוה יחד הם נדירים ומיוחדים), בהערכת שחקני דראפט (יעילות קליעה בקולג' על נפח קטן פחות אמינה מ-TS% בליגה על נפח גדול), ובניתוח טריידים - אפשר לקרוא עוד על איך זה משתלב עם נתוני חוזה בעמוד ערך שוק.
השפעה על קבוצה ועל שחקן בודד
ברמת הקבוצה, TS% ממוצע גבוה בקרב חמישיית הפתיחה מתואם חזק עם דירוג התקפי גבוה - הגיוני, כי TS% נבנה בדיוק מהנתונים שקובעים כמה נקודות קבוצה מייצרת מכל ניסיון קליעה. ברמת השחקן הבודד, שיפור עקבי ב-TS% מעונה לעונה (בלי ירידה משמעותית בנפח) הוא בדרך כלל הסימן האמין ביותר לכך ששחקן "התבגר" כקלע, ולא רק שיפר את הביטחון העצמי שלו. תוכלו להשוות בין שני שחקנים ולראות איך TS% שלהם מצטלב עם Usage Rate בעמוד השוואת שחקנים.
מושגים דומים וקרובים
TS% הוא רק אחד מתוך עשרות מדדים מתקדמים שאפשר למצוא באתר. הרשימה המלאה, עם הסברים קצרים לכל אחד, נמצאת במילון הסטטיסטיקות.
- eFG% (אחוז קליעה מתוקנן) - אותו רעיון בדיוק, אבל בלי זריקות עונשין בכלל.
- Usage Rate - חובה לבדוק יחד עם TS%, כדי לדעת אם היעילות הגבוהה מגיעה עם נפח משמעותי או לא.
- PER (Player Efficiency Rating) - מדד כללי יותר שמושפע חזק מ-TS% של השחקן, לצד נתונים נוספים.
- BPM (Box Plus/Minus) - מדד תרומה כולל, שגם בו יעילות קליעה היא מרכיב משמעותי.
סיכום
TS% הוא הדרך הפשוטה והשלמה ביותר למדוד יעילות קליעה גולמית - הוא לוקח את כל דרכי הקליעה של שחקן (שתיים, שלוש ועונשין) ומצמצם אותן למספר אחד שאפשר להשוות בין כל שחקן לכל שחקן אחר, בכל עמדה. הוא לא מספר את כל הסיפור לבד, אבל בשילוב עם Usage Rate הוא נותן תמונה מהירה וברורה על מי באמת קולע ביעילות, ומי רק נראה כזה.
- TS% משלב זריקות שתיים, שלוש וזריקות עונשין למספר יעילות אחד
- הממוצע הליגתי נע סביב 56%-57%, והשיא ההיסטורי הוא 73.2% (רודי גובר, 2021-22)
- תמיד כדאי לבדוק אותו לצד Usage Rate - יעילות בלי הקשר של נפח יכולה להטעות
היכן ניתן לראות באתר
מקורות
נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 13 באוגוסט 2026
שאלות נפוצות
העוזר רואה את הנתונים שמוצגים בעמוד הזה (מאמר: TS% (True Shooting) - מה זה ואיך המדד עובד) ויכול לענות על שאלות ספציפיות עליהם - בחרו שאלה מוכנה או כתבו שאלה משלכם בעברית.