Usage Rate - מה זה ואיך המדד עובד

מה הופך שחקן ל'מוביל התקפה' בפועל, לא רק בתדמית? Usage Rate הוא התשובה המספרית לשאלה הזו: הוא מודד באיזה אחוז מהחזקות הקבוצה שחקן מעורב ישירות בסיום שלהן - זריקה, זריקת עונשין, או איבוד כדור - בזמן שהוא נמצא על המגרש. זהו אחד המדדים הבסיסיים והשימושיים ביותר באנליטיקת כדורסל מודרנית, כי הוא עונה על שאלה שכל אוהד שואל את עצמו: כמה 'הכדור עובר' דרך שחקן מסוים? במאמר הזה נסביר איך המדד מחושב, איך לקרוא אותו נכון, ולמה כדאי תמיד לבדוק אותו לצד מדד יעילות.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 12 באוגוסט 2026 · למה לסמוך על המידע הזה?

מה זה Usage Rate?

Usage Rate (או ⁦Usage%⁩) הוא מדד מתקדם שמעריך כמה מ"החזקות" הקבוצה שחקן "צורך" בזמן שהוא נמצא על המגרש. החזקה (possession) היא פשוט כל פרק זמן שבו קבוצה שולטת בכדור - מהרגע שהיא משיגה אותו ועד שהיא מסיימת אותו בזריקה, מאבדת אותו, או מוסרת אותו ליריבה. Usage Rate מודד באיזה אחוז מהפעולות שמסיימות החזקה כזו (זריקה לסל, זריקות עונשין, או איבוד כדור) שחקן מעורב באופן ישיר. אם תחשבו על זה כך: קבוצה מקבלת בערך 100 החזקות במשחק, וה-Usage Rate מספר לכם איזה נתח מתוך ה-100 האלה "עובר" דרך שחקן מסוים.

זה שונה ממדדים כמו נקודות למשחק, כי הוא לא מודד כמה שחקן קלע, אלא באיזו תדירות הוא זה שמסיים את ההחזקה - בין אם בהצלחה ובין אם לא. שחקן עם Usage Rate גבוה הוא בדרך כלל "האיש הראשון" בתוכנית ההתקפית של הקבוצה שלו. תוכלו למצוא את הנתון הזה לכל שחקן פעיל בעמוד שלו באתר - ההתחלה הכי נוחה היא תמיד מניתוחי סטטיסטיקות והשוואות, ומשם לנווט לעמוד השחקן שמעניין אתכם.

המספרים שמאחורי Usage Rate

איך Usage Rate מחושב, ומה משפיע עליו?

עכשיו בואו נראה איך זה בפועל: בניגוד ל-BPM, שהמשקלים המדויקים שלו לא פורסמו במלואה, ל-Usage Rate יש נוסחה רשמית ופתוחה שפיתח האנליסט דין אוליבר בספרו "Basketball on Paper" (2004) - אחד הספרים המכוננים של תחום האנליטיקה בכדורסל. הרעיון המרכזי: סופרים את כל הפעולות שמסיימות החזקה (זריקות שדה, זריקות עונשין במשקל מופחת, ואיבודי כדור), ומחלקים בסך הפעולות המקבילות של הקבוצה כולה - עם התאמה ליחס הדקות ששיחק השחקן.

איך מפרשים ערך Usage Rate?

הערך הממוצע בליגה נע סביב 20% (מתוך חמישה שחקנים על המגרש בכל רגע, כל אחד "צורך" בממוצע חמישית מההחזקות). מהניסיון שלי, הכי קל לזכור את הסולם ככה: ככל שמתרחקים יותר מ-20% כלפי מעלה, כך השחקן יותר מרכזי בתוכנית ההתקפית. הטבלה הבאה מציגה את הטווחים המקובלים:

Usage Rate	מה זה אומר
מתחת ל-15%	תפקיד משלים - שחקן שלא מרבה לסיים החזקות בעצמו (למשל ספיישלנד הגנה או קליעה)
15%-20%	מתחת לממוצע - תורם התקפי משני
20%-24%	בערך ממוצע - חלק סביר מהמערכת ההתקפית
24%-28%	אופציה משמעותית - לרוב שחקן חמישייה פותחת מוביל
28%-32%	אופציה ראשית - רמת כוכב/כל-כוכבים
32%-36%	שחקן-על - מוביל התקפה מובהק, רמת MVP
מעל 36%	טריטוריה היסטורית - בין העונות עם ה-Usage Rate הגבוה ביותר אי-פעם

חשוב לזכור: Usage Rate גבוה לא אומר בהכרח יעילות. שחקן יכול לצרוך המון החזקות ולקלוע גרוע, ושחקן עם Usage Rate נמוך יכול להיות קטלני ביעילות שלו. בדיוק בשביל זה אנליסטים כמעט תמיד מציגים Usage Rate יחד עם מדד יעילות כמו ⁦TS%⁩ (True Shooting), כדי לראות אם ה"נפח" ההתקפי שלו גם מתורגם לתועלת אמיתית לקבוצה.

יתרונות של Usage Rate

• מכמת תפקיד, לא רק תפוקה - מבדיל בין "שחקן שמרכז את ההתקפה" לבין "שחקן שנהנה מהזדמנויות שיוצרים לו אחרים".
• כלי אבחון להרכב קבוצתי - עוזר לזהות אם לקבוצה יש יותר מדי (או מעט מדי) שחקנים שרוצים "לכדר" בעצמם.
• רלוונטי לכל עמדה - בניגוד למדדים שמוטים לכיוון קלענים או ריבאונדרים, Usage Rate נמדד באופן דומה לכל תפקיד על המגרש.
• זמין מאז 1977-78 - אפשר להשוות שחקנים כמעט לאורך כל ההיסטוריה המודרנית של הליגה.

חסרונות ומגבלות

• לא מודד יעילות - שחקן יכול "לצרוך" הרבה החזקות ולבזבז אותן; חייבים לבדוק לצדו מדד כמו ⁦TS%⁩.
• מתעלם ממסירות מפתח - אסיסט שיוצר זריקה קלה לחבר לקבוצה לא נספר כ"שימוש" של מוסר הכדור, למרות ההשפעה הגדולה שלו על התוצאה.
• תלוי הקשר קבוצתי - שחקן בקבוצה עם הרבה כוכבים אחרים יקבל בהכרח פחות "נתח" מהחזקות, גם אם היכולת שלו זהה לשחקן בקבוצה חלשה יותר.
• לא לוכד הגנה בכלל - זהו מדד התקפי בלבד; לא אומר כלום על תרומה הגנתית.

דוגמה אמיתית לכך ש-Usage Rate נמוך לא אומר תרומה נמוכה: דריימונד גרין רשם רק 14.0% בעונת הרוקי שלו (פירוט בטבלה למטה) - נתון נמוך משמעותית מרוב הכוכבים ברשימה. זה בדיוק מה שהמגבלות למעלה מסבירות: המדד פשוט לא מתוכנן ללכוד השפעה שמגיעה מהגנה, מסירות מפתח וניהול משחק - סוגי תרומה שגרין ידוע בהם, ושלא מסתיימים בזריקה, איבוד כדור או קו עונשין באופן ישיר.

דוגמאות מהליגה

הטבלה הבאה מציגה Usage Rate אמיתי (נתוני Basketball-Reference, לא מנתוני העונה באתר) של שחקנים מוכרים - מהשיא ההיסטורי של כל הזמנים, דרך כוכבים עכשוויים, ועד לדוגמה של שחקן משפיע במיוחד עם Usage Rate נמוך יחסית:

שחקן	Usage Rate	למה זה מעניין
ראסל ווסטברוק	41.5%	ראסל ווסטברוק החזיק ב-Usage Rate הגבוה ביותר שנרשם אי-פעם בעונה אחת - 41.5% בעונת 2016-17, העונה שבו הפך לשחקן השני בהיסטוריה (אחרי אוסקר רוברטסון) שסיים עונה בממוצע טריפל-דאבל, וזכה ב-MVP.
קובי בראיינט	38.7%	קובי בראיינט הגיע ל-38.7% בעונת 2005-06 - אותה עונה שבה קלע 81 נקודות במשחק אחד מול טורונטו, השלישי הגבוה בהיסטוריה.
מייקל ג'ורדן	38.3%	מייקל ג'ורדן רשם 38.3% בעונת 1986-87, העונה שבה קלע ממוצע שיא-קריירה של 37.1 נקודות למשחק - הממוצע העונתי הגבוה ביותר בהיסטוריה של כל שחקן שאינו וילט צ'מברליין.
לוקה דונצ'יץ'	35.9%	לוקה דונצ'יץ' רשם שיא קריירה של 35.9% בעונת 2023-24, כשהוביל את דאלאס לגמר ה-NBA וגם זכה בתואר מלך הקליעה של הליגה.
שיי גילג'ס-אלכסנדר	34.6%	שיי גילג'ס-אלכסנדר רשם 34.6% בעונת 2024-25 - העונה שבה זכה גם ב-MVP וגם הוביל את אוקלהומה סיטי לאליפות, כשהוא גם MVP הפיינלס.
דריימונד גרין	14.0%	דריימונד גרין, לעומת זאת, רשם רק 14.0% בעונת הרוקי שלו (2012-13) - דוגמה לשחקן שמשפיע מאוד על המשחק (הגנה, מסירות, ניהול) בלי לצרוך חלק גדול מהחזקות הקבוצה.

המספרים אומתו מול טבלת המובילים הרשמית של Basketball-Reference (ראו קישור בתחתית העמוד להשוואה בין עוד שחקנים).

למה Usage Rate חשוב?

Usage Rate נותן לכם, כאוהדים, שפה משותפת לתאר תפקיד - במקום להגיד "הוא נראה כאילו מחזיק בכדור המון", אפשר להצביע על מספר קונקרטי. זה קריטי בדיוני MVP וכל-NBA (שחקנים עם Usage Rate גבוה בדרך כלל נושאים עומס התקפי גדול יותר), בבניית סגל (קבוצה עם יותר מדי שחקנים בעלי Usage Rate גבוה עלולה "להתנגש" סביב הכדור), ובניתוח טריידים - שחקן שעובר לקבוצה עם פחות אפשרויות התקפיות אחרות בדרך כלל יראה עלייה ב-Usage Rate שלו. אפשר לקרוא עוד על איך זה משתלב עם נתוני חוזה בעמוד ערך שוק.

השפעה על קבוצה ועל שחקן בודד

ברמת הקבוצה, מאמנים בדרך כלל שואפים לפזר Usage Rate בין כמה שחקנים במקום להטיל הכול על אחד - זה מקשה על ההגנה היריבה להתמקד בעוצר אחד, ומפחית עומס גופני על הכוכב הראשי. ברמת השחקן הבודד, קפיצה משמעותית ב-Usage Rate (למשל אחרי טרייד של כוכב אחר מהקבוצה) היא לרוב הסימן הראשון לכך ששחקן עומד לקבל תפקיד גדול יותר - ולפעמים גם המבחן האמיתי לכך שהוא מסוגל לשאת אותו ביעילות. תוכלו להשוות בין שני שחקנים ולראות איך Usage Rate שלהם מצטלב עם היעילות בעמוד השוואת שחקנים.

מושגים דומים וקרובים

Usage Rate הוא רק אחד מתוך עשרות מדדים מתקדמים שאפשר למצוא באתר. הרשימה המלאה, עם הסברים קצרים לכל אחד, נמצאת במילון הסטטיסטיקות.

• ⁦TS%⁩ (True Shooting) - מדד היעילות שכמעט תמיד בודקים יחד עם Usage Rate, כדי לדעת אם "הנפח" מתורגם לתועלת.
• PER (Player Efficiency Rating) - מדד כללי נוסף שמושפע גם הוא מנפח ההתקפה של השחקן.
• BPM (Box Plus/Minus) - מדד שמנסה, בין השאר, לתקן חלק מההטיה של Usage Rate כלפי שחקני נפח גבוה.
• מדד On/Off (בהפרש) - בודק את ההשפעה הכוללת של שחקן על תוצאת המשחק, לא רק את חלקו בהחזקות.

סיכום

Usage Rate הוא אחד הכלים הפשוטים והשימושיים ביותר להבין תפקיד של שחקן בתוכנית ההתקפית - לא כמה טוב הוא, אלא כמה הקבוצה "נשענת" עליו כדי לסיים החזקות. הוא לא מספר את כל הסיפור לבד, אבל בשילוב עם מדד יעילות הוא נותן תמונה ברורה ומהירה על מי מוביל את ההתקפה, ומי משלים אותה.

נכתב על ידי לירון תמם · עודכן לאחרונה: 12 באוגוסט 2026

שאלות נפוצות